ערן: בבלוז, מוזיקת הלב השבור והאהבה הנכזבת, לא חסרים שירים שנכתבו על נשים ספציפיות תוך ציון שמן. רובם מתפקדים ככתבי אישום חמורים וזועמים נגד האישה המרושעת ששום דבר לא עוזר איתה: "אני מיי" של ג'ון לי הוקר, "לואיז" של פרד מקדוול ו"ליטל ג'נבה" של מאדי ווטרס הם רק כמה דוגמאות לשירים מהסוג הזה.
אבל כשביבי קינג שר על "לוסיל" ועל אהבתו אליה, הוא לא מתכוון לאישה שחורה נאה שהוא מעוניין בקרבתה. הוא מתכוון לגיטרה שלו. למעשה, מאז שנת 1949 ועד היום, קינג מכנה כך את כל הגיטרות שעליהן הוא מנגן, גיטרות שחורות של חברת גיבסון. הסיפור מאחורי הכינוי די מעניין: ב-1949, כשהופיע ביבי הצעיר במועדון קטן בארקנסו, פרץ ריב בין שני גברים בקהל שטענו ל"בעלות" על אותה אישה. בעקבות הריב האלים עלה בלהבות מכל הגז ששימש לחימום המקום. תוך שכל הנוכחים ממהרים לצאת מהמועדון הבוער, זינק ביבי אל תוך האולם העולה באש כדי להציל את הגיטרה האהובה שלו.
מאוחר יותר, כאשר גילה ששמה של האישה עליה רבו שני הגברים היה לוסיל, החליט לקרוא כך לגיטרה שלו. ב-1968 הוא גם שחרר את האלבום "לוסיל", שנפתח בשיר אהבה בן 10 דקות לחתיכת המתכת השחורה עם המיתרים, שהפכה את מר קינג לאחד המוזיקאים החשובים והמוערכים ביותר במאה ה-20.
לילה טוב מקולומבוס…
http://www.youtube.com/watch?v=-Y8QxOjuYHg
COMMENTS