ערן: עוד אחד הלך.

ערן:

עוד אחד הלך.

את הגיטרה הראשונה שלו הוא קיבל מאשתו השלישית (או החמישית – הוא לא היה בטוח) רק כשהיה בן 60. עד אז הוא לא ניגן אפילו תו אחד מימיו.
הוא לא ידע לקרוא, בטח שלא לכתוב.
לא ברור באיזו שנה הוא נולד (אומרים שבערך ב-1920), אבל כן ברור שהוא חי כחקלאי ועובד אדמה כמעט על גיל פרישה ורק אז הפך למוזיקאי, שהיו לו לפחות 26 ילדים מ-6 נשים שונות, ושעד אחרון ימיו – בשבוע שעבר – הוא לא ידע איך לכוון גיטרה.

למרות, ואולי בגלל כל אלה, הוא עשה מוזיקה קשוחה, גסה ומהפנטת אפילו בסטנדרטים של בלוזמן ממיסיסיפי.

ביום שלישי האחרון הלך לעולמו אחד מאחרוני הבלוזיסטים הגדולים שעוד חיו על הפלנטה הזו: ג'יימס לואיס קרטר פורד, שהיה ידוע הרבה יותר בשם טי-מודל פורד. ה"טי-מודל", יש לציין, היא דגם ישן וקלאסי של מכונית של חברת פורד שהתאפיינה בפשטות, שהייתה אחד הסמלים האמריקאים הגדולים של המאה ה-20, ושהייתה לדימוי ידוע בעולם הבלוז לאישה פשוטה ("האישה שלך היא קדילק / האישה שלי היא פורד מודל טי", נהגו לשיר אנשי הבלוז).
לא במקרה בחר ג'יימס פורד להסתובב עם הפסבדונים המדובר: הפשטות, הגישה הישירה והגסה לחיים, החיבה לוויסקי ולנשים, כולם הקנו לו את הזכות לעשות זאת והפכו אותו בשלהי חייו למוזיקאי פופולרי ביותר ו"לפסיכופת הכי אוהב-אדם שאי פעם תפגשו". הדקה הראשונה של הווידאו המצורף עוזרת מאוד להבין את הטיפוס שהוא היה, והיא מומלצת בחום לצפייה.
לילה טוב מקולומבוס…