יוצאים לדרך עם תומר שפותח את שבוע הנשים שלנו עם טוויסט מעניין…
תומר:
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה חזקה. המשפט הזה הוא לא רק משהו שנהוג לומר, המשפט הזה נכון והנה שלוש דוגמאות שיוכיחו לכם ולכן עד כמה…

הדוגמא הראשונה מגיעה אלינו בשם קטלין פטרישיה רנן – מוזיקאית, כותבת שירים ומפיקה שבשנת 1980 נישאה לאמן בשם טום וויטס, שלמרות שכבר ביסס את מעמדו עד אז גבוה גבוה בעולם המוזיקה, עדיין, מסתבר, היה לו מה ללמוד. קטלין הכירה לטום וויטס את המוזיקה המיוחדת כל כך של קפטן ביפהארט שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמוזיקה של ווייטס וב-1987 התחילה אף לכתוב את המילים לשירים שלו באלבום שיצא אז ונקרא "Franks Wild Years" . מאז אותו אלבום הייתה קטלין לשותפה ענקית כמעט בכל אלבום אולפן של ווייטס(למעט "The Black Rider" שם "רק" תרמה ציור שלה לחוברת האלבום). רובינו מכירים את הקריירה המהפנטת של ווייטס, ההתחלה הג'אזית עם הפסנתר והקול הצרוד וההמשך הניסיוני יותר, עמוק יותר, קטליני יותר.

דוגמא מספר שתיים ולה קוראים אלפרדה באנג' או כמו שבעלה קורא לה – אלפי. אלפי היא אשתו המדהימה של רוברט וויאט המדהים, וכשזוג כזה, טוב נו, מדהים, משתף פעולה אנחנו יודעים שמשהו טוב מתבשל פה. בתחילה הייתה אלפי מאיירת את עטיפות האלבומים של רוברט ולמי שיצא לראות את עטיפות אותם אלבומים ומה שמסתתר בתוכן מבין שכישרון יש לה. את הרומן שלה עם כתיבת השירים והפיכתה לשותפה פעילה יותר באלבומים של בעלה התחילה אלפי ב-1991 באלבום נדיר ביופיו שנקרא "Dondestan". כמו קטלין מלמעלה, גם אלפי התחילה להיות חלק בלתי נפרד מהמוזיקה שרק רוברט וויאט יודע לעשות(למעט אלבום אחד "Comicopera" שמו שיצא ב-2007), השילוב ביניהם והתרומה שלה למוזיקה שלו מציבה אותה בין הנשים היותר נפלאות שיצא לעולם הזה לראות.

אחרונה אחרונה חביבה מבין הרשימה המצומצמת הזאת היא פולי סמאסון, אשתו החוקית ביותר של דיוויד גילמור מאז נישאו ב-1994. מעבר להיותה השותפה החוקית השנייה בלבד באלבום של פינק פלויד(קלייר טורי שהעניקה לנו את "The Great Gig In The Sky" מתוך דארק סייד הייתה הראשונה), באלבום "The Division Bell" כתבה סאמסון את רוב השירים וכמעט עשור אחרי הייתה כבר חלק בלתי נפרד מהיצירה של גילמור באלבום הסולו השלישי שלו ואחד האלבומים היפים בעיניי שנקרא "On An Island". אני עדיין זוכר איזו התרגשות היתה באותו יום שהאלבום הזה הגיע לחנות, מעיצוב העטיפה שקצת שורט את הדיסק אבל כל כך יפה ועד לרגע ששמים אותו במערכת ומאזינים. 22 שנים חיכה גילמור בין אלבומו השני לשלישי ולא סתם, פולי ביגרה את הבחור וזה שזה אלבום סולו מצד אחד ואלבום משותף מאוד מצד שני מוכיחים את זה.