שי:
1969- הרוק עושה עליה לישראל ונוחת בתל-אביב בדמות האלבום פוזי של אריק אינשטיין.
אינשטיין בליווי הצ'רצ'ילים ומה שלימים יהפוך לחבורת לול המורכבת משלום חנוך, יהונתן גפן, צבי שיסל וכבוד הרב זוהר, נכנסו לאולפן והקליטו אלבום רוק ישראלי בעברית. האלבום לא היה אחיד מבחינת החומרים עקב ריבוי הכותבים והמלחינים שהרכיבו אותו, אם זה גפן או חנוך ולחניו של מישה סגל שעזב במהלך ההקלטות, ונכללו בו שירים רבים שיהפכו ללהיטים כמו "כשאת בוכה את לא יפה", "אחינועם לא יודעת" ו"היה לנו טוב, נהיה לנו רע" שהוא גירסה מעוברתת לשיר של הביטלס.
אך כדי לשמור על כבודנו ולהראות שלמרות שאלבום הרוק העברי הראשון יצא באיחור של כמה שנים לעומת שאר העולם, קישרתי לפוסט את השיר שסוגר את האלבום – "היה היה" שנמצא בנקודה הכי רלוונטית בה יכל להשתלב.
השיר שמוקדש לזיכרו של זיגי סקרבניק, מי שהיה הפסנתרן באלבום של החלונות הגבוהים ונפתח בהקלטת פסנתר ג'אזי מעשה ידיו של זיגי ואז דועך אל אווירה קודרת עם אורגן המונד מיילל. הפסנתר כבר לא קליל ומניח את האקורדים בצעדי אבל. אינשטיין ממעיט במילים אך מגייס את מלוא ראותיו לחלץ אותן מגרונו. סולו גיטרה דחוסה בפאז קרמי וצווחני לפתע בוקע בין הבתים ודועך עם תו אחד שלא מרפה כל השיר, נבלע תחת שיטפון האורגן. האווירה הזו כל כך מוכרת מהאלבומים המוקדמים של קינג קרימזון (הראשון יצא באותה שנה). הסאונד המלוכלך הזה של סופט משין. אפשר להרגיש את העשן מצטבר מאחורי הרמקולים. זיגי חוזר לכמה שניות במרכזו של השיר עם עוד סולו קטנטן אך נקבר שוב תחת צלילי האורגן. ושוב חוזרת הגיטרה, רודפת עם אותו תו שלא מרפה.
ולפתע זה קורה- הצעקה הזו שמשתחררת בדקה ה-6:00. אריק אינשטיין, הילד מהגימנסיה שהופך ליקיר הזמר העברי ונסיך הפופ הארצישראלי – משחרר אל האוויר את הצעקה המרטיטה הזו. בנקודה זו ממש נולד הרוק הישראלי.
COMMENTS