לרוב אנחנו כבר לא מייחסים חשיבות לצורה בה אנחנו צורכים מוזיקה, לפורמט עליו היא מוטבעת. היא כל כך נגישה לנו במחשב, באייפוד, באייפון, ברכב ובכל מקום שאנחנו לא מזהים את השינוי שעולם המוזיקה עובר כשאנחנו מקבלים אותו בצורה שונה. אחד הסרטים הדוקומנטרים הכי טובים שראיתי לאחרונה עוסק בדיוק בזה. עשוי ע"י שליטי הדוקומנטרי האיכותי והיסודי, הלא הם ה-BBC, הסרט נקרא "When Albums Ruled the World" והוא בעצם ממחיש את ההתפתחות של המוזיקה במעבר ל-lp's או בעברית- לתקליטים באורך מלא.
מה שהתחיל כפורמט לפסי קול של מחזות ולמוזיקה קלאסית בעיקר ואח"כ שימש בעיקר כפח מויניל שיאכלס בנוסף ללהיט של אמן מסויים גם כל מיני קאברים מיותרים בעולם שבו סינגלים היו הדבר החשוב ביותר, קיבל את החיים הראשונים שלו במפץ הגדול של המוזיקה, או במילים אחרות- The Freewheelin' Bob Dylan. דילן באלבומו השני נתן לאלבום שימוש חדש ומרגש. מהעטיפה הלא מסחרית בעליל ועד הרעיון שבאלבום השירים יכולים להיות קשורים אחד לשני ואפילו להעביר רעיון אחיד וקונספטואלי.
בדרך האלבום יפתח פתח למוזיקה הפסיכדלית, לפרוג שלא היה יכול להתקיים בלעדיו, לרוק בלוז של זפלין ודומיהם(זפלין אגב לא הסכימו אפילו להוציא סינגלים כדי לקדם את האלבום) ואפילו ישנה את עולם הרדיו כולו.
הנה קטע מתוך הסרט על דייויד בואי וטי רקס וההבדל בצורת החשיבה שלהם ביחס לאלבום ובנוסף הקישור לסרט כולו.
שיהיה בוקר טוב וצפייה מהנה…