Homeשבוע פורעי חוק

איתן: חובבי הבלוז האדוקים יזכרו את Pat Hare כגיטריסט בלהקה של מאדי ווטרס ("מים עכורים" עבור חברי הספנים). אותה להקה שעמה יצר את אלבומו המעולה "At Newport" ב-1960.
מלבד העובדה הזו, הייר לקח חלק באלבומים של עוד כמה מוזיקאים שערן מחזיק פסלים שלהם בבית, כמו האולין וולף וג'ון לי הוקר, וגם נתן תפקיד גיטרה פורץ דרך ובלתי נשכח באלבום "Cotton Crop Blues" (מצורף בתגובה הראשונה) של ג'יימס קוטון ב-1954, שם נחשב לאחד הראשונים שהשתמשו בדיסטורשן בגיטרה, וגם היה אחראי לשימוש הראשון המוקלט ב"פאוור קורדס" – צליל שבעתיד יהיה מזוהה בעיקר עם מוזיקת מטאל ורוק כבד.

עד כאן הכל נחמד. אז מדוע אני מזכיר אותו דווקא השבוע?
בדצמבר של 1963, פאט, שסחב אחריו שנים של התמכרות חריפה לאלכוהול, נעצר לאחר שירה למוות בחברתו, ולאחר מכן הרג גם שוטר שהגיע לחקור אותו. הבחור ניצל מעונש מוות רק משום שמדינת מינסוטה לא אפשרה עונש כזה, ובילה את 16 שנותיו האחרונות בבית-הסוהר, עד שמת מסרטן הריאות בגיל 49 בלבד.
הקטע האירוני הוא שמעט אחרי העבודה עם קוטון, פאט הייר הקליט בעצמו ביצוע לשיר ישן בשם "אני הולך לרצוח את אהובתי". אז אי אפשר לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר…

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0