למרות שבזמן אמת זכו רק ל-15 דקות קצרות של תהילה, פה בקולומבוס אנשי ה-One Hit Wonder זכו לשבוע שלם של התעמקות. מקווים שבאמצעות הסיפורים על האנשים שנעלמו כלעומת שבאו, עזרנו להבין טיפה יותר את העולם המשוגע שנקרא תעשיית המוזיקה.

מכאן אנחנו ממשיכים הלאה, לנושא שחיכינו הרבה זמן להתעסק בו בקולומבוס. מאז ומעולם, הקשר בין תהילה לבין עבריינות היה חזק ביותר. לא ברור אם זו הערצת ההמונים ושפע האפשרויות החומריות שגורמות למוזיקאים להסתבך פעם אחרי פעם עם החוק, או שמא החשיבה מחוץ למסגרת, זו שהביאה אותם אל מאחורי סורג ובריח, היא גם זו שגרמה להם להיות מוזיקאים מוצלחים.

מה שבטוח זה שלאורך השנים מוזיקאים רבים נעצרו, נחקרו, רצחו, הרביצו, אנסו, השתמשו בחומרים אסורים מכל מיני סוגים, והסתבכו בכל דרך אפשרית עם החוק. בשבוע "פורעי חוק" בקולומבוס ננסה לגעת במיטב הסיפורים של המוזיקאים האלה – והיו הרבה מהם.

נפתח עם אחד שלא רק שהיה החלוץ של הרוקנרול, אלא גם היה אחד מהחלוצים – ומהמתמידים – בהסתבכות עם החוק. צ'אק ברי נולד ב-1926 במיזורי ולמען האמת מופיע עד היום עם להיטי הרוקנרול הגדולים שלו. אבל הסבא החביב שחורך במות באמריקה ישב בעבר 3 פעמים בכלא, בתקופות שונות בקריירה שלו: בשיא תהילתו, בין השנים 1963-1959, "ישב" באשמת סרסרות בנערה בת 14 שהייתה מעריצה שלו (כמו מיליוני נערות לבנות אחרות). כשנכנס לשם, הכלא לא היה לו מקום זר עבורו: בגיל 18 כבר הספיק לשבת בקלבוש 3 שנים באשמת שוד מזוין וגניבת רכב. גם ב-79, תוך שהוא מחייה מחדש את הקריירה השוקעת שלו, הספיק ברי להישלח לכלא שוב, הפעם ל-4 חודשים באשמת העלמת מס.

אז שוב – אולי זה השיגעון שהפך אותו גם לעבריין מועד וגם למוזיקאי דגול. ואולי דווקא השתן של ההצלחה עלה לראש וגרם לו לבוחן מציאות לקוי.
אבל מה זה משנה כשהוא נשמע ככה? הנה ברי שר שיר על בית הספר – מקום שמסתבר שלא היה ממש חביב עליו.

שיהיה שבוע מצוין מקולומבוס…