נכון, אנחנו רגילים שמורדי "בא ברע" ברביעי. אבל בינינו, כשבאים לך ברע, זה לא ממש משנה מתי זה…
מורדי:
לפעמים נדמה שהעבר המוזיקלי המפואר של בריטניה, שכולל בתוכו כמה מהלהקות הכי גדולות בהסטוריה של המוזיקה הפופולרית (לד זפלין, פינק פלויד, הקינקס, הביטלס וכו') הגיע לנקודת רתיחה בשנות ה-90 של המילניום הקודם והתפוצץ להמון רסיסים בדמות אלבומים שונים ומשונים שנגעו במגוון רחב של סגנונות.
אפשר להרגיש בעשור הזה את האנרגיות הזועמות של הPאנק, את המלודיות הקליטות של הביטלס, הרוק הבועט של זפלין וכו, וכמובן שמעבר להשפעות הברורות האלה, הדור הצעיר של בריטניה נחשף גם לענקים משאר העולם, כמו ג'ון קולטריין, מיילס דייויס, איגי פופ ושאר אבני יסוד בעולם הרוק והג'אז.

אם יש להקה שבאמת הפנימה לתוך הDNA שלה את החספוס של הקינקס לצד האוונגרד של קולטריין, הרי שזו Spiritualized.
אני חייב להודות שבמשך שנים התנגדתי להקשיב להם מסיבות לא ברורות, אבל ברגע שנכנעתי מצאתי את עצמי מתמסר גם להתפרצויות הזעם שלהם וגם לרגעים העדינים יותר.
בשנת 97 יצא האלבום Ladies and gengelman we are floating in space שבשבילי מייצג את כל מה שיפה במוזיקה.

Spiritualized נבנתה על ההריסות של להקה מעניינת לא פחות – Spaceman 3, ובמובן מסויים המשיכה באותו קו מוזיקלי בועט שהיה לסמל של ספייסמן, שאליו התווספו עוד שלל רעיונות פרועים. אם ננסה לפרק את האלבום הזה לחתיכות קטנות
נגלה שם מינימליזם היפנוטי סטייל טרי ריילי, ג'אז חופשי שמגיע מכיוון ג'ון קולטריין ואורנט קולמן האגדי, קראוט רוק נגוע
בפאוסט והוקווינד, אלקטרוניקה בסגנון של Suicide ועוד ועוד.

התוצאה הבלתי נמנעת היא אלבום שמוביל תוך שניות את המאזין
מרגעים שלווים וענוגים להתנפצות חסרת מעצורים ומסחררת.
הפירוק לגורמים של האלבום עוזר להבין את המקורות שלו ואת הדרך שהובילה להיווצרותו, אבל כדי להנות ממנו כמו שצריך
כדאי לשכוח מכל מה שכתבתי קודם, לא לנסות לפרש אותה או להיאחז במה שהאזניים שומעות עכשיו, אלא לתת לצלילים לחלחל לתוך הגוף ולהתמסר ליצירה גדולה בכל קנה מידה…