סוף שבוע מתחיל בשבוע הסיפורים של קולומבוס וגם השבוע מתארחת שחר עם עוד פוסט נהדר, הפעם תוצרת הארץ…
שחר:
התלבטתי מאוד (גם הפעם) איזה סיפור (על מספֵּר) להביא לכם. אני מוצאת את זה כה קשה לדחוק שוב את אהבת הבנאים שלי לשולי הדרך ולפרוש שטיח אדום לאיש שהיה (או לא היה) – כאגדה.

בשנת 1927 עלה לפלשתינה צעיר רוסי יפה-תואר אשר הציג עצמו כאלכסנדר פן. פן הצעיר לא ידע לכתוב ולו מילה עברית. אולם לספר סיפורים – ידע ועוד איך ידע; אלצ'קו שלנו הציג עצמו כבן לאם רוסיה אשר נפטרה כשהיה צעיר בשנים והותירה אותו בבית סבו צייד הדובים הלבנים. כשהיה בן 7, אלכסנדר מספר, תקף דב לבן את סבו והוא עצמו ניצל באמצעות מזחלת וכלבי סן-ברנרד: אלפי קילומטראז' גמע בין קרחוני סיביר על-מנת להגיע לאבו היהודי בפיאטיגורסק.

ברזומה המרשים של פן (אשר רק על מוצא שמו נקשרו תיאוריות קונספירציה מכאן ועד מוסקבה) מופיעים שלל תפקידים אותם גילם במהלך חייו: מפיק, במאי, מתאגרף, קומוניסט, ציוני, מרדן, משורר לירי, משורר פוליטי. מעל הכל – נדמה שאין עוררין על העובדה כי פן היה מאנשי הבוהמה התל-אביביים הראשונים (שלא לומר – היפסטר), איש בעל טמפרמנט גועש, חולשה לטיפה המרה וכשרון רב בגרימת פיק ברכיים לכל אישה אשר נקרתה על דרכו.

למרות ששירתו של פן קיבלה תפנית פוליטית עם הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית ופרסום שיריו בבטאון "קול העם"; תהילתו דווקא שמורה לשיריו היותר ליריים ואישיים; אלו שירים אשר מספרים סיפור אשר נדמה שהמספר עצמו מאמין לו:

"בראשית היתה זעקת אמי בהיוולד חיי./ אחר ברא אלהים את השמים ואת הארץ/ ואת הדממה המתנגנת בבדולח פעמוני הקרחונים/ ואת הדוב הלבן שישחק עמי ב'תופסת'" ("שיר לעצמי").

השיר המוכר ביותר של פן הוא "וידוי" אשר זכה לשני לחנים שונים: האחד של סשה ארגוב, מורכב ומפותל כחייו של פן כרודף שמלות בוגדני ומתעלל, והשני של שמעון שגיא – פשוט, קטן, נותן למילים לחתוך את הדממה באכזריות. שלוש נשים היו לפן בחייו, וכנראה שיותר מכך – אהבות. השיר הזה מבוסס (ככל הנראה) על נישואיו לאשתו האחרונה, רחל לופטגלס, לה היה נשוי כ-36 שנים. על קברה של לופטגלס כתבה לה בתה:"הרחומה מכל, והשתוקה אין קול".

הביצוע הבא הוא ביצועה של אילנה, בתו מנישואיו השניים של פן לגברת תיאטרון: חנה רובינא. אילנה, נצר למספרת סיפורים תיאטרלית ולאב משורר מיוסר, מביאה לנו את סיפור האהבה העניה והסוררת שהייתה מנת חלקן של נשים רבות בחיי פן, ואולי אף שלה עצמה.