Homeאורחים כותביםסדרת השנים- 1965
ממשיכים עם המוזיקה הנפלאה של שנת 1965 עם פוסט אורח של שי, מי שכבר כתב מספר פוסטים מצויינים לקולומבוס והנושא השבועי משך אותו מהאוזן חזרה לספינה…
שי:
לא הרבה אחרי שהתחלתי להתעניין במוזיקה ברצינות, התחלתי לשמוע בוב דילן. לקח לי שנים עד שהתחלתי להקשיב לבוב דילן. אני זוכר בבירור שתי התגלויות, שאחריהן התחלתי לראות את בוב דילן באור אחר, ומאז ועד היום, אני לא מפסיק לגלות אותו מחדש, כמו שהוא לא מפסיק להמציא את עצמו מחדש. בכל פעם שנדמה לי שתפסתי עד כמה הוא גאון, נפתח מימד חדש של גוונים בחדשנות, בלחנים ובמלים שלו.

ההתגלות הראשונה היתה בבית של חבר, באחת מחוויות הסמים הקלים הראשונות שלי אחרי הצבא. החבר שם את Ballad of a thin man וחשבתי לעצמי – בשביל רגעים כאלה המציאו את המריחואנה. השיר הנהדר הזה נושק ל-6 דקות, ואני יכולתי להישבע שהוא נמשך מעל שעה. הקשבתי לכל מילה, לכל צליל, והייתי מהופנט. הגעתי לרגע הזה של חיי עם קילומטראז' דילן מכובד, ועדיין לא הבנתי כמעט בכלל עם מי יש לי עסק.

ההתגלות השנייה היתה כמה חודשים אחר כך, בטיול אחרי צבא שלי. נחתתי באיטליה, לבד, לא מכיר אף אחד, עדיין לא ממש יודע את השפה, התהלכתי ברחובות ושמעתי בריפיט את Like a rolling stone והרגשתי כאילו הוא נכתב במיוחד בשבילי. בעיקר ריתק אותי סגנון השירה הפשוט והטון המיוחד שבו הוא שר – הוא כאילו נוזף באיזו בחורה, בטון לעגני ועם זאת אינטימי ומלא חמלה, כועס ומרחם, ואולי אפילו מקנא בה על זה שהיא איבדה הכל והיא מסתובבת כמו אבן מתגלגלת.

בכל מקום שבו תקראו על בוב דילן, תמצאו התייחסות לכך ש highway 61 היה נקודת מפנה חשובה בקריירה של דילן. זאת בעצם הפעם הראשונה שהוא ממש המציא את עצמו מחדש, בגיל 24, אחרי 5 אלבומים וכתרים רבים שנקשרו לראשו, כולל "זמר מחאה" ו"קולה של תקופה", דילן עבר מסגנון הפולק האקוסטי לסגנון פולק-רוק חשמלי.

עבורי Highway 61 בהחלט היה נקודת מפנה, ואני מקווה להמשיך להתבגר לצד בוב דילן, להמשיך ולהתאהב בעוד ועוד שירים שלו ולראות אותם כל פעם באור אחר. דבר אחד אני יודע – בכל פעם שHighway 61 מתנגן אני מתמלא בגעגועים לימים היפים, שבהם לראשונה באמת הקשבתי לבוב דילן.

[vimeo http://vimeo.com/10724030]

 
Older Post
WORDPRESS: 0
DISQUS: 0