טוב, אז לפני שצוללים למים הקפואים של "עיר הרוחות" שיקגו, אנחנו רוצים לעשות היום משהו שונה, חדש בקולומבוס, משהו שהחלטנו שיקרה פה יותר ב-2013 וזה להביא לכם פעם בכמה זמן פוסט עם כל מיני דברים שאהבנו לאחרונה. אז הנה כמה כאלה…
ונתחיל במשהו מוכר ואהוב כאן. לפעמים זה נדמה שכל שמארק לנאגן עושה זה לשתף פעולה ולהיות בישראל. שני הדברים האלה משמחים אותנו. במקרה הזה זה שיתוף פעולה עם כריסטינה אוומן השבדית הנהדרת בדיאלוג מנוסר ויפהפה בתוך שיר שיצא ממש בשבוע שעבר…
כשאתה מאזין לתחנת K Z Radio- הקצה המופלאה תמיד נכונות לך הפתעות וגילויים. שבוע שעבר זה היה בדמות המיקס הקצבי, הסוחף והנהדר הזה שעשה נדב רביד לעמית ארז והים הסודי שלו…
פוקסיג'ן הם חבר'ה מלוס אנג'לס שגדלו על הרבה, אבל הרבה רוק קלאסי. הם כל כך מכירים ומבינים אותו שכמעט כל שיר שלהם מלא ברפרנסים מבואי, דרך לו ריד לדילן, ניל יאנג ועוד ועוד. נשמע מוגזם, נכון? זה לא. זה ממש טוב. הנה דוגמא…
דבנדרה בנהרט עומד לפני אלבום חדש. מאז האלבומים הראשונים והנהדרים שלו, אני עדיין עוקב בדריכות. לפעמים זה טוב לפעמים פחות. אני כן אוהב את הכיוון של מה שיצא בינתיים. למשל "Never Seen Such Good Things" שנשמע כמו דבנדרה קלאסי בתוספת טוויסט מערב פרוע…
ניק קייב גם הוא עומד לקראת אלבום חדש השנה, והדבר הכי טוב בשירים ששוחררו בינתיים זה שהם לגמרי ניק קייב. כמו שאנחנו אוהבים…
"בלו הוואי" ממונטריאול עושים אינדי פופ אלקטרוני מתקתק שנראה כאילו לא מתאים כל כך לחורף הישראלי אלא לשקיעות חמות על חוף מרוחק. הקטע הוא שזה עדיין ממש יפה…
וכמובן הסינגל החדש והמצויין של דייויד בואי. שיר על גיל, על מסע, על חיפוש והתפכחות. בואי נשמע חם, קולו קצת סדוק והוא חכם כשנותיו. הלוואי שזו הסנונית המבשרת את סגנון האלבום הקרב ובא.
COMMENTS