שבוע 24- שבוע נשים בקולומבוס

פותחים את "שבוע נשים" עם תומר שכותב לנו על אחת הענוגות שבהן…
תומר: קודם כל,מזל טוב באיחור של יום לזמרת החצי איטלקיה חצי איסלנדית שחוגגת 35(חורפים?).
אמיליאנה טוריני נולדה בקואופווגור(מוזרים האיסלנדים האלה) ולמרות שהמון איסלנדים מכירים אותה כמלצרית החמודה מהמסעדה של אבא, הכישרון המוזיקלי תמיד היה שם ועוד והוא היה עתיד להתגלות.
כבר בגיל 7 התחילה טוריני לשיר במקהלה המקומית ובגיל 15 עברה ללמוד בבית ספר לאופרה, שנתיים מאוחר יותר והנה היא חודרת לתודעה המקומית אחרי ביצוע מנצח ל-״I will survive" בתחרות שנערכה בבית הספר.
בשנת 2000 יצא אלבומה הראשון (love in the time of science) שהתאפיין בעיקר בצליל אלקטרוני טריפופי משהו(תענוג לאוזניים). חמש שנים לקח לה להעניק לנו את אלבומה השני. ונחשו מה? פאן חדש ושונה לגמרי(המבקרים טוענים שזה בעקבות ההשוואות הרבות לביורק, אמיליאנה מצדה אומרת שזה בעקבות מות בן זוגה בתאונת דרכים).
את הצליל האלקטרוני החליפה הגיטרה האקוסטית, רוך ואפילו רומנטיקה קלה והמון עדינות ויופי. כשהייתי ממליץ על האלבום הזה ומציין שהוא שונה מהראשון המון אנשים היו מעקמים את האף, אבל 10 שניות מ-״nothing brings me down" ויש לנו עוד מכור.
גם ההמשך מציג לנו אמיליאנה טוריני כמעט עירומה, מגלה כל פעם קצת ואפילו מרשה לגעת לפעמים. דרושה שמיעה אחת בלבד לשיר ״lifesaver" להבין איזה ברי מזל אנחנו שהיא פה. למי שהתגעגע לראשון שלה, מקבל הפתעה בצורת השיר ״heartstopper" שמזכיר במקצב את אמיליאנה ״של אז״.
שיר הנושא שמציג את אמיליאנה בתור אשת הדייג שמחכה לבעלה שיחזור מהמסע מכניס את אלמנט הרומנטיקה הלא מלוקקת. החותם שהשאיר עליי האלבום הזה הוא עצום ועשרות הפעמים ששמעתי אותו מעידות על כך. כל שיר מצליח להפתיע ולענג את האוזן. לא סתם בחרתי את השיר הזה שמבוצע במקור על ידי גברת מדהימה וחביבת המערכת(נחשו מי).
אמיליאנה מתגוררת לה בבריטניה וממשיכה ליצור מוזיקה מצוינת ורלוונטית. בנוסף לקריירת הסולו שלה השתתפה הזמרת גם בפסקול ״שר הטבעות״, תרמה את קולה ל-thievery corporation, השתתפה בכמה פרוייקטים איסלנדיים וזכתה בלא מעט פרסים ובצדק. שאפו אמיליאנה, כן ירבו. תבלו…