שבוע 21- שבוע קאברים בקולומבוס

נפתח את הבוקר, עם פוסט של עופר על מהות הקאבר, מנקודת מבטו של מוזיקאי… עופר:
יש כמה נושאים שיעוררו ויכוח כמעט בכל פעם שמישהו יזכיר אותם. עפרה או ירדנה (חווה), אבו-אדם או אבו-חאסן (חליל מרמלה), עיר או קיבוץ (מושב), וכמובן – קאברים. האם זה נכון מוסרית, מקצועית ואתית להוציא סינגל שכבר הוציאו לפניך? איפה עובר הגבול והאם בכלל יש גבול? ג'ון מאייר אמר פעם שהוא יודע דבר אחד: לא דוחפים זקנות בכביש, ולא עושים קאברים לג'ף באקלי (שבעצמו התפרסם בזכות קאבר). אבל גם ג'ון מאייר הוא קאבררן לא קטן – אז קלפטון אפשר ובאקלי לא? אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה שיש קאברים שאני אוהב לא פחות מהמקור (אם לא יותר) ויש כאלו שהם חילול קודש מבחינתי (למשל כל, אבל כל קאבר לפינק פלויד – כן, גם דאב סייד). בפוסט הזה אציג לכם את הקריטריונים שלי לשיפוט קאברים ואתן כמה דוגמאות של המוצלחים ביניהם. אם כן, נתחיל בהתחלה – המקור: יש שירים מושלמים, שכל תוספת תגרע מהם וכל גריעה מהם סתם תהיה גרועה. אם אמן מחליט לעשות קאבר לשיר כזה, עליו לדעת שהוא לוקח יצירה מושלמת ומחרבן לה על הפנים, כפי שעשה וויקליף ז'אן לWish You Were Here. אין זה אומר שצריך לבחור שיר גרוע כדי לעשות קאבר, רוב הקאברים המוצלחים הם שידרוגים לשירים שהיו טובים מלכתחילה (ע"ע גרסתו של ג'ף הנ"ל ל"הללויה" של לאונרד כהן ושל גאנס אנ' רוזס לKnocking on Heaven's Door- של מר צימרמן), צריך רק למצוא את האיזון. האופציה הפשוטה ביותר היא שירי בלוז, ג'אז ופולק ישנים שהפכו ל"סטנדרטים" וכמוסיקאי, כמעט מצופה ממך לתת להם את פירושך במוקדם או במאוחר. שנית – המסגרת: קאברים זה טוב להופעות, במיוחד אם אתה מוסיקאי בתחילת הדרך והקהל עדיין לא מכיר את השירים שלך. אבל קאבר שמקבל תשואות וצהלות בהופעה לא בהכרח יצליח כסינגל. בהופעה הקריטריונים שונים וקאבר יכול להיות פשוט חיקוי אחד לאחד של המקור, דבר שלא יתקבל כסינגל. מה שמוביל אותי לקריטריון החשוב ביותר – הביצוע: נגיד והחלטת לעשות קאבר.. עליך לזכור שאנשים מצפים לשמוע משהו מאוד מסוים כשהם לוחצים "פליי". אני לא אומר שאסור להפתיע אותם – אבל אסור לאכזב. מצד שני, גם להישאר נאמן מדי למקור זה מסוכן, כי מי צריך עוד מישהו שישיר את אותו השיר באותה צורה? בקיצור, כמו כל דבר בחיים, גם קאברים הם עניין שדורש איזון, מחשבה ובעיקר אהבה למקור. קאברים טובים לשירים גרועים הם גימיק נחמד אבל בסופו של דבר, זה כמו לבנות בניין קומות בלי יסודות. למוסיקאים ביניכם הייתי ממליץ לחשוב טוב לפני שהולכים לאולפן עם קאבר, ולמאזינים שביניכם אומר פתחו אוזניים. כי לא מצאתי משהו יותר טוב להגיד. בוקר טוב…
והנה שניים מהקאברים המוצלחים שיצאו בשנים האחרונות, כי הקאברים שהפכו לקלאסיקות בפני עצמם בטח כבר יקבלו פוסט משלהם..