שבוע 12- קולומבוס מגלה את קטסס

ועכשיו בקולומבוס, פעמיים כי טוב, גם התחדשנו בטיימליין חדש (לא שהייתה לנו ברירה) וגם יש לנו פוסט מעולה של טליה. אז תכנסו לעמוד ותציצו בלוק החדש, וכמובן תבדקו את הפוסט המצוין של טליה על מידלייק… טליה: יש לפעמים את הקסם הזה של הדברים שאין להם הסבר. הדברים שלופתים אותך, עוברים דרך הנשימה לכל חלקי הגוף, ולא אובדים בנשיפה. אלה שמולם אתה נותר כנוע לחלוטין, נהנה מנתיבי האוויר הקר והחם שמתערבלים בך, ובשתיקה נעימה נותן להם לקרות בך, בלי לשאול שאלות, בלי לנסות להבין דבר.
אחת לכמה זמן, מגיע איזה אלבום שמצליח לחדור בשקט, ולעטוף בחום, והוא דומה לכל כך הרבה דברים אבל הוא לא נשמע כמו כלום. אני מוצאת את עצמי עוצרת, לא טובעת בגוגל, לא אובדת בויקיפדיה ובאתרי ביקורת מוזיקה טרחניים, רק עוקבת בדממה אחרי הצלילים ובקסם של חוסר הידיעה, שוקעת לתוכם.
ככה קרה עם מידלייק ואלבומם "The Trials Of Van Occupanther". אחד ההרכבים היחידים שגם אחרי עשרות שמיעות תופס אותי חסרת תשובות, ואני מתמסרת, בלי לנסות לשאול.
זאת מוזיקה של הרבה דברים. של חורף, של טבע, של
הירידות מירושלים דרומה באוטובוס אגד ירוק. כמעט ואי אפשר שלא לטבוע בין הבלדות הרכות, החלילים והגיטרות הסוחפים, המקוריות ובעיקר החום האדיר שנשפך מהאלבום הזה ומתפשט בכל הגוף בעדינות מלטפת. הכי מומלץ באוזניות בנסיעה, במסעות ונדודים, או במיטה שממוקמת מתחת לכוכבים…