שבוע 4- קולומבוס מגלה את צפון אירופה

קשה לכתוב על המוזיקה של סיגור רוס, קשה כל כך לקטלג אותה ופתאום זה מרגיש כל כך לא חשוב להזכיר כלי נגינה ורביעיות מיתר וגיטרות שמשתמשים בהן כבכינור. זה מרגיש זול. כי סיגור רוס לא עושים מוזיקה כמו שאחרים עושים מוזיקה, סיגור רוס מייצרים תחושות, הרגשות, state of mind. הסאונד רווי שכבות, השקט משחק תפקיד מרכזי בקטעים ארוכים והצלילים חוזרים על עצמם בלופ אינסופי שגורם לך לחשוב שאתה לא בחדר, אתה לא באוטובוס, זה חייב להיות משהו גדול מזה. משהו שמתמשך עד האופק ומתקיים בכל מקום. מוזיקה של חלומות… יכולתי לבחור כל אחד מהאלבומים של סיגור רוס אז פשוט בחרתי את זה שאני חוזר אליו הכי הרבה, Agaetis Byrjun (התחלה טובה בתרגום גס) או בשמו הישראלי-"העובר". אלבום שבו התחיל ג'ונסי (סולן הלהקה) להשתמש יותר בכלי החדש שפיתח, שפת שירה שנקראת Hopelandic (כן, שפת התקווה) שמבוססת רק על צלילים אינטואטיביים מוזיקלית. האלבום הבא(() או הסוגריים) כבר יהיה כולו בהופלנדית. עוד יצוא מופלא מהחממה המוזיקלית המדהימה שנקראת איסלנד…