שנחאי ג'אז /// ראיון עם לי שיאוצ'ואן לקראת הופעות הקווינטט שלו בפסטיבל הג'אז בירושלים

צילום: יח"צ

סין היא לא המדינה הראשונה שעולה לראש כשמדברים על ג'אז. מצד שני, גם ישראל היא לא בדיוק הולדת הג'אז, אז מי אנחנו שנתפלא? כששמעתי שמוזיקאי סיני מגיע לפסטיבל הג'אז בירושלים הסתקרנתי מאוד, כי לרובנו אין הרבה ידע על סין המודרנית, ובמיוחד על היחס של הסינים לתרבות המערבית, שנחשבה מוקצית תחת השלטון הקומוניסטי. אני יודעת שכיום הגישה שונה, אך כיצד בדיוק זה מתבטא? כבר בהכנות לראיון, גיליתי שמאז שנות השמונים פועלים מוזיקאי ג'אז בסין, ולפיכך זו סצנה שהספיקה להתבסס במדינה, וקיים כבר דור אחד לפחות של מוזיקאים פעילים.

נגן החצוצרה לי שיאוצ'ואן (Li Xiaochuan) נחשב מהבולטים שבנגני הג'אז בסין. הוא גדל באזור קרוב לשנחאי לאב שניגן בחצוצרה. הוא התגייס לתזמורת של כוח המשטרה בבייג'ינג, סיים תואר ראשון בחצוצרה קלאסית בקונסרבטוריון בשנחאי, ולאחר מכן זכה במלגת Richard Dalrymple Memorial Jazz Trumpet ללימוד לתואר שני באוניברסיטת צפון טקסס. במהלך לימודיו התבלט כשהעפיל לגמר תחרות חצוצרנים כלל-אמריקנית. מאז עבד עם מוזיקאי ג'אז אמריקנים כמו אדי גומז ופט מת'יני, והוא מופיע עם ההרכב שלו (שכולל את רונג צ'נצ'ו בויברפון, זהאנג סונגאן בגיטרה, אדם הואנג יונג בבס וסו זיטהונג בתופים), בפסטיבלים בכל העולם.

מה תוכל לספר לנו על סצנת הג'אז בסין? האם יש הבדלים בסגנונות של נגנים בערים שונות, או שבכל זאת מדובר בסצנה קטנה בה כולם מנגנים אחד עם השני?
"סצנת הג'אז בסין גדלה בשנים האחרונות במהירות רבה. הסצנה בריאה ומתרחבת. מוזיקאים מקומיים ומחוץ לארץ מנהלים קשרים טובים, מוזיקלית ותרבותית. אני גם פעיל בבייג'ינג ומנגן שם עם מוזיקאים מקומיים. מוזיקאים מערים שונות משתפים פעולה לעיתים קרובות. אני תופס את הסצנה כתמונה רחבה, כוללת, שצומחת, ולא משהו נפרד לכל עיר. שנחאי הייתה העיר הראשונה שהתנסתה ויצרה מוזיקת ג'אז פופולארית עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת. בשנות ה-20 ו-30 בשנחאי, למוזיקת ג'אז הייתה השפעה על מוזיקת פופ מוקדמת. דורות קודמים עוד זוכרים את המוזיקה משנות העשרים בשנחאי והיא הותירה רושם עליהם, זו מוזיקה שעדיין מנגנים, לצד ג'אז עכשווי. הרקע התרבותי וההיסטורי הייחודי הזה נותן לג'אז בסיס טוב שעליו אפשר לצמוח".

למדת בצפון טקסס, יצרת קשרים עם מוזיקאים בכל העולם, באמריקה ובמזרח אירופה. מה למדת מהחוויות האלה?
"כבוד! כבוד לאנשים, למוזיקה ולתרבות".

כיצד נוצרה החמישייה שלך? ואיך עברה עליכם השנה האחרונה, בנגינת חומרים מהאלבום שלך שיצא ב-2018, "Initial"?
"אנחנו מנגנים יחד כבר כמה שנים. בשנה הקודמת ניגנו מוזיקה מ"Initial" יחד עם כמה קטעים חדשים שלי שעוד לא הוקלטו. גם בטור הנוכחי נעשה זאת, וננגן עוד מוזיקה חדשה".

מהן ההשפעות העיקריות עליך? איזה סגנון ג'אז קרוב ביותר לליבך?
"המוזיקה והנגינה שלי יותר הושפעו מאינדיבידואלים מאשר מסגנון מסוים כלשהו. בתור נגן חצוצרה, אני אוהב את לואי ארמסטרונג, מיילס דייויס, לי מורגן ואחרים רבים. הרבה מוזיקאים השפיעו עליי, ועיצבו את הסאונד שלי כפי שהוא היום".

האם המוזיקה שלך מתייחסת באיזושהי צורה למוזיקה סינית מסורתית?
"מוזיקה היא כמו אוכל בשבילי. לאוכל סיני יש טעם מיוחד שאנשים זוכרים זמן רב אחרי שטועמים. אני מקווה שהמוזיקה שתשמעו תשאיר לכם טעם בפה כמו אוכל סיני, אוכל מהסוג הטוב!"

מבחינתי ג'אז הוא ז'אנר שמרגיש אורבאני, סגנון מוזיקלי שמשקף את הקצב והתנועה של ערים גדולות. סין היא כבר מקום מושבם של כמה מהמטרופולינים הגדולים בעולם. האם אתה חושב שזה ישפיע על סצנת הג'אז בה?
"כנראה שכן, בערים גדולות יש קהל גדול יותר, שיהיה לו ביקוש להאזין לג'אז".

בנוסף להיותך מוזיקאי פעיל, אתה גם מורה בקונסרבטוריון למוזיקה בשנחאי. האם יש ביקוש גובר ללמוד לנגן ג'אז בסין? מהן התקוות והשאיפות שלך עבור התלמידים שלך?
"בהחלט יש ביקוש. יותר תלמידים צעירים מעוניינים ללמוד ג'אז ולהירשם לבית הספר למוזיקה. אני מקווה שהם יוכלו ללמוד כמה שאפשר על המסורת של המוזיקה הזו וליצור דברים שלהם".

לי שיאוצ'ואן והקווינטט שלו יופיעו בפסטיבל הג'אז בירושלים ב-4 וב-6 בדצמבר