Homeקולומבוסהולכים להופעה

קול קורא לי במדבר // המלצות הצוות לאינדינגב 2019

סמבה אלקטרונית, היפ הופ מזרח-ירושלמי וצהריים אנדלוסי: ההופעות שאסור לפספס באינדינגב 2019

עיצוב: יוניל

עיצוב: יוניל

פסטיבל שמתרחש בפעם ה-13 מגיע עם ציפיות כמעט בלתי-אפשריות. ישראל מדינה קטנה, הסצנה בה (לכאורה) קטנה, ואיך אפשר באמת לחדש לקהל בכל פעם? אבל ההפקה השנה מוכיחה שהפסטיבל עדיין מחובר עמוק ל-DNA של היצירה העצמאית בארץ. מעבר לליינאפ שמעיד על קשב עמוק לז'אנרים, מגמות ואפילו אזורים גאוגרפיים; השינויים שנעשו בבמות למשל, מעידים על איזון נכון בין הרצון לחדש, לבין הרצון לשמור על הפסטיבל כבית לאוהבי המוזיקה ששבים אליו לאורך השנים. לרגל הליין-אפ הבאמת-משובח השנה, הספנים התגייסו עם המלצות על ההופעות שהכי כדאי לכם לתפוס שם.

ירון ברוידא

אנדלושס מארחים את עמיר בניון (שישי, 13:45, במת הקוף)
אם יש הופעה אחת שרק בשבילה שווה להדרים עד מצפה גבולות, זאת ההופעה של ההרכב הירושלמי אנדלושס, שכבר משמו ניתן להבין שמדובר בתרכובת גרובית מרעננת בין ישן לחדש. ההרכב, שמתמחה במוזיקה צפון אפריקאית שורשית עם תיבול עדכני, מתאים בול לאוויר המדברי היבש של צהרי יום שישי (אני מדמיין את מתזי הספרינקלרים על ראשי הקהל ועורי מצטמרר). הסיבה שההופעה הזאת מסקרנת במיוחד היא כמובן בשל האירוח הנדיר של אחד היוצרים המוכשרים, המרגשים, הנועזים (וכן, גם מעוררי המחלוקת) שצמחו בישראל – עמיר בניון. בלוטות הרוק שלי כבר נכנסות לפעולה מוגברת רק מהמחשבה על המטעמים הייחודיים שניתן לייצר מהעיבודים התזמורתיים לשיריו האלמותיים של בניון. אל תפספסו!

דניאל סאן קריאף (שישי, 15:00, במת הקוף)
עוד אמנית שמערבבת בתבונה וברגש (והרבה הומור) בין ישן לחדש ובין מזרח למערב, זוהי דניאל סאן קריאף בעלת המנעד הקולי המרשים, והאנרגיות הבלתי נגמרות. אמנם אלבום הבכורה שלה עטוף בהרבה הייפ בקרב הקהילה המוזיקלית הישראלית, אבל יש לי תחושה שהתהודה הגדולה והנדרשת עוד לא הגיעה במלוא עוצמתה, ושההופעה הקרבה בפסטיבל תהיה בדיוק מסוג ההופעות המכוננות, אלה שבזכותן מוזיקאית יכולה לפרוץ מעבר לקהל הקבוע שלה ולהגיע לעוד אלפי מאזינים פוטנציאליים. כן, לעיתים הופעה אחת באינדינגב יכולה להרים אמנים לגבהים חדשים, וכולי תקווה שזה יהיה המקרה עם דניאל סאן קריאף המעולה.

יובל מנדלסון והמסע לפולין (שישי, 19:15, במת הקוף)
תלמידים, נא לפתוח מחברות, כי המורה לאזרחות עולה על הבמה ויש לו כמה דברים ללמד אתכם על כיצד עושים רוקנרול בישראל! כל מי שחווה את יובל מנדלסון בהופעה חיה (כולל בכמה וכמה אינדינגבים) יודע שמדובר בחוויה מקפיצה וכיפית להחריד, ונדמה שהשנה הוא בשיאו גם מבחינה אמנותית. חוץ מזה, חבל לפספס את ההזדמנות לשמוע בלייב את ההמנון "הזיפת של יום שישי" בדיוק בשעה שכל בית ישראל יושב לאכול את ארוחת ערב שישי. לי יש רק בקשה אחת, במידה שאדון מנדלסון קורא שורות אלה: אנא בצעו על הבמה את אחד משירי השנה שלי – "קרב מאסף", הדואט המרגש עם אור אדרי. תודה מראש.

Damsel Is Depressed feat. Syrup (חמישי, 23:30, מתחם סאונדסיסטם)
מופע ראשון בפסטיבל (מזל טוב!) של אחת המוזיקאיות החדשות המסקרנות שנתקלתי בהן השנה, אשר בין היתר מככבת – שלא לומר מפציצה – במספר שירים באלבום הבכורה של עטר מיינר, aka אלבום השנה שלי. קשה מעט להגדיר את הסגנון של Damsel Is Depressed, אבל הוא נע על הציר שבין היפ הופ איטי ומרחף לבין אר נ' בי מחתרתי, ומשלב הרבה אלמנטים של פריסטייל ואלתורים ווקאליים. בקיצור, תבואו רגועים, וצפו להפתעות.

עוד כמה הופעות שלא כדאי לכם לפספס בפסטיבל:
שי צברי (חמישי, 21:00, במת הקוף), אלון עדר ולהקה מארחים את דניאל רובין (שישי, 12:30, במת הקוף), Left (שישי, 21:30, מתחם הספינה), יהלי סובול (שבת, 11:00, במת הקוף), האחים צברי + טברנק (שישי, 17:00, במת הפיל).

ציפי פישר

הופעה למי שרוצה להתחבר לאליל.ת הגיטרה שבתוכם: תמר אפק (שישי, 18:30, במת הפיל)
וידוי קטן כי אנחנו עדיין קרובים ליום כיפור: בסיכום השנה שלי ממש התלבטתי בין Water Knives (שגם יופיעו באינדינגב, וכמובן שאני ממליצה עליהם, אבל על כך תוכלו לקרוא פה) ובין אפק. נייבס ניצחו בסוף, אבל התחרות הייתה צמודה מאוד. הסולנית לשעבר של "קרוסלה" פשוט נותנת הופעה ממגנטת, שהיא חובה לכל חובב.ת רוק גיטרות. יש בה את השילוב המאוד נכון של שקט ורועש, כשחלק מהשירים הולכים עד הסוף עם הדיסטורשן, וחלק הם בלדות נוגעות ללב. הליווי של דוד גורנשטיין ואור דרומי הדוק ומתאים מאוד לסוג המוזיקה שהיא עושה. קודם העולם גילה אותה, הגיע הזמן שגם אנחנו.

הופעה למי שמחפש רייב מאתגר מוזיקלית: Shtuby Band Exp. (הלילה בין שישי לשבת, 2:10, במת הקוף)
ההופעה של שטובי (הפרויקט המוזיקלי של יובל טל), זכורה לי עד היום כזו שרקדתי בה עד אפיסת כוחות. עם הרבה עבודת שטח, טל ביסס בשנים האחרונות את ההופעה שלו כחוויה שהכי טוב לתפוס בלייב, עם הרבה מולטימדיה וחשיבה הוליסטית על המפגש בין צבע, מוזיקה ותנועה. הוא מיתג את הטורים שלו עם שמות כמו "The Red Circus" או "Colors" שמביאים לבמה קונספט, ולא רק אסופת שירים של הלהקה. בהחלט שווה לבדוק מה הוא והלהקה המוכשרת לצידו רקחו לאינדי הקרוב.

הופעה למי שרוצה לחוות את הסצנה הירושלמית בלי להגיע לירושלים: חד לשוני احادي اللسان monolingual (חמישי, 20:30, מתחם סאונדסיסטם)
כבר כמה שנים שערבי "חד-לשוני" של די ג'יי RAMZY Al SpinozA ושותפיו לעשייה הם הדבר הכי חם בג'רוז. לרוב הם מתרחשים במזקקה אבל יצא לי להיות גם כשהם התארחו באתרים אחרים בעיר במסגרת פסטיבלים. רמזי עושה עבודת קודש בחיבור שני חלקיה של ירושלים, המזרחית והמערבית, בעזרת ביטים קשוחים והיפ הופ בערבית, שבואו נודה, היא שפה יותר טובה לסגנון מאשר עברית. אני מבינה שיש לכם כל מני סיבות למה לא יצא לכם להגיע עדיין: הסיבובים בדרך לירושלים עושים לכם בחילה, קר מדי בערבים וכדומה. אז הנה ההזדמנות שלכם לחוות את התופעה של חד-לשוני גם בנגב.

עומר אסייס

The Mauskovic Dance Band (שישי, 17:10, במת הקוף)
קשה לי לתאר את ההתלהבות שלי כשראיתי את השם של ההרכב ההולנדי ברשימת האמנים המופיעים בפסטיבל. כבר כמה שנים המוזיקה שלהם יושבת אצלי על המדף, מחכה שאני אכתוב עליה ואפיץ את הדבר הנפלא הזה לעולם. זה אמנם לא קרה, אבל אף פעם לא מאוחר לספר לכם שההרכב הזה עושה מוזיקה מהפנטת. נגיעות של פסיכדליה, מוזיקה אפריקאית וצלילי סינתיסייזרים נמצאים שם, אבל כל אלה אין בהם כדי לתאר את הסאונד המיוחד שיוצא מכל זה. בואו מוכנים למסע צבעוני, משוגע שלא דומה לשום דבר אחר.

סבבה 5 (שבת, 12:30, במת הפיל)
אילן סמילן ואמיר שדות אחראים על כמה מההרכבים המעניינים בסביבה, ההודנא אורקסטרה וטיגריס הם רק חלק מהם. עכשיו הם מגיעים עם הרכב סרף ים-תיכוני ששיתף פעולה עם הזמרת היפנית יוריקה, והוציא שיר שנוגע בז’אנר שעדיין לא מנוגן בארצנו ורק מחכה שמיליון הרכבים יסתערו עליו – פסיכדליה יפנית. השניים כבר מזמן הוכיחו שאין ז’אנר שזר להם, אז תהיו בטוחים שגם עם ההרכב החדש המוזיקה תהיה משובחת ומהודקת כתמיד.

Abrao (שישי, 18:30, במת אינדיטרוניקס)
את האלבום שהוציא אמן הפאנק הברזילאי בלייבל גרזן רקורדס אתם חייבים לשמוע. אחריו, החיבור בין מוזיקה אלקטרונית לטרופיקליה וסמבה יראה לכם טבעי לחלוטין. אבראו יופיע יחד עם המפיק אסף שנצר – עוד הופעה שמעידה על כך שמארגני הפסטיבל החליטו השנה להפוך אותו גלובלי וצבעוני במיוחד. אנחנו מרוויחים.

שוזין (שישי, 15:00, מתחם סאונדסיסטם)
קל לפספס את המפיק והאמן הכל-כך מוכשר הזה. הוא אמנם עובד עם כמה מהאמנים המעניינים ביותר פה בשנים האחרונות, דוגמת 3421, גשם, ענת מושקובסקי ועוזי נבון, אבל איכשהו אף פעם לא סולו. לפסטיבל הוא מגיע לסט עם חומרים שלא הושמעו, ולכן אני לא באמת בטוח מה יהיה שם. אבל בהתבסס על כל המוזיקה הנפלאה שהוא אחראי לה, אפשר להיות די בטוח שמי שג’אז, פופ, אלקטרוניקה קלה ופסיכדליה הם כוס התה שלו, כנראה יהנה מההופעה.

האחים צברי + טברנק (שישי, 17:00, במת הפיל)
כשאמן שר על קלפי סופרגול וקבוקים, אפשר בקלות להיות ציניים כלפי מידת הרצינות של המוזיקה שלו. אבל לא רק שהאחים צברי הם עניין רציני לחלוטין, הם גם הצליחו להפוך את הפאנק רלוונטי מתמיד. נוסף על כך, הם הצליחו לעשות דבר שמעט מאוד הרכבי אינדי מצליחים בארץ – הם פיתחו תרבות הערצה משוגעת סביבם, כזו שאולי מספרית היא לא בסדר גודל של להקות בחו”ל, אבל מסירות כמו של המעריצים שלה שמורה לשמות גדולים בהרבה. תלמדו את המילים ותבואו מלאי מרץ, כי כשכל הקהל לא מפסיק לקפוץ לרגע וזוכר כל צליל ומילה בשירים, אתם לא תרצו להיות בחוץ. לצד טברנק המשובחים לא פחות, יש סיכוי שנקבל פה מסה קריטית של אנרגיה.

לאתר הפסטיבל

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0