הסיכום האפריקאי של עומר אסייס לשנת 2018

עיצוב: Elad Elharar Design & Illustration
צילום: Simson Petrol

אני שונא סופי-שנה. לא במובן של "אני שונא חגיגות וסילבסטר זה בכלל לא מגניב", אלא יותר מהסיבה שהם מכריחים אותי לעשות קצת סדר: ביטוחי רכב, דו"ח שנתי ושאר מרעין בישין, הופכים את התקופה להכל חוץ מחגיגית. לעומת זאת, הסדר שאני נדרש לו בגזרה המוזיקלית בדרך כלל מסביר פנים: אלבומים שלא קיבלו ממני מספיק האזנות פתאום זוכים לעדנה מחודשת, אלבומים שחרשתי עולים מעמד כשאני זוכר כל תו ותו בהם; ובכלל, זו רטרוספקטיבה שכיף לעשות.
ניסיתי להגיד לעצמי בשנה שעברה שכל אלבום אפריקאי יישמע ויקוטלג לטובת הסיכום הזה בזמן אמת. אז אמרתי. אבל איכשהו דברים עדיין קרו ומלא מוזיקה מעולה תוצרת אפריקה הצליחה להסתדר בתיקיות, להיכנס לאגן, לאוזניים ולפעמים גם ללב.
זה לא מצעד. כל האלבומים פה הם אלבומים מצוינים. אבל מעבר לכך, הם חלק מתמונה גדולה ומעניינת באופן יוצא דופן של יבשת שלומדת מי היא, בעידן חדש שלא תמיד היא ערוכה לו. אני די מתנגד להכללה הגסה באופן שערורייתי של "מוזיקה אפריקאית". כי איך בכלל מאחדים שלושים מיליון דונם תחת שתי מילים? אבל אני מקווה שהאלבומים האלה יציירו לכם תמונה רחבה, מגוונת וצבעונית של המוזיקה האדירה שיוצאת מהיבשת.

AMMAR 808 – Maghreb United
כששומעים את קטע הפתיחה באלבום הזה, לא כל כך ברור מה מתרחש – תפילה, סופת חול או השתלטות רובוטים על האולפן. סופיאן בן יוסף, האחראי למוזיקה באלבום, לוקח את המאזין למסע משוגע ברחבי צפון אפריקה. הוא עושה זאת עם באסים עמוקים יותר מהים, כלים מסורתיים כמעט מכל חלק של המאגרב וזמרים שתורמים קולות שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם באמצע השוק בתוניסיה.
העובדה שיש אזכור בשם ההרכב למכונת התופים המיתולוגית TR-808, יכולה להיתפס כגימיק. אבל בן יוסף רותם את הטכנולוגיה לצדו בדיוק במידה הנכונה כדי לקחת את המסורתי והעתידני ולהגיש אותם בצורת ביטים ממכרים, שנותרים צמודים למוזיקה המסורתית של צפון אפריקה. אם מישהו שואל אתכם איך העתיד נשמע – אז ככה.
האלבום המלא להאזנה

Fatoumata Diawara – Fenfo
דיאוורה, ילידת מאלי, הספיקה עוד באלבום הבכורה שלה שיצא לפני שבע שנים לבסס את מעמדה כאחת מהזמרות המובילות ביבשת. אלבום האולפן השני שלה – Fenfo, עומד במשימה הקשה של המשך רלוונטי לאלבום הבכורה המצוין. לתכונות שמאפיינות את דיאוורה מתחילת הקריירה כמו קול מהפנט וכריזמה בלתי נגמרת, הצטרפו הפקה מצוינת שמחמיאה לחומרי הגלם הבסיסיים שלה. בהיותה גם שחקנית, האסתטיקה של דיאוורה חוצה את גבולות המוזיקה והקליפ פה למטה הוא אחד היפים שהשנה האחרונה סיפקה לנו.
האלבום המלא להאזנה

KOKOKO! – LIBOSO
אומרים שלהיסטוריה יש תנועת מטוטלת טבעית, הנעה מקצה לקצה. אם יצירת והפקת מוזיקה באמצעים דיגיטליים בלבד הן צד אחד של המטוטלת, המוזיקה של ההרכב מקינשאסה (קונגו) היא הצד השני. היא מורכבת ממקצבים פשוטים ומנוגנת על גרוטאות, אך עדיין מופקת היטב על ידי המפיק הצרפתי Debruit. גם הביטים העסיסיים לא מסתירים את הלב של המוזיקה שלהם, שטמון בחזרתיות המהפנטת, שנולדה ספק במועדון ספק ברחוב. בונוס על כל זה הוא הקליפים המעולים שלהם, ממכרים לא פחות מהמוזיקה.
האלבום המלא להאזנה

Hama – Houmeissa
המוזיקה באלבום של האורגניסט מניז'ר תופסת את המאזין בנקודה הכי לא ברורה. מצד אחד, הנגינה שלו מלאה בסולמות מערב-אפריקאים מסורתיים בצורתם הגולמית ביותר. מצד שני, הוא משתמש באורגן ימאהה עם סאונד רטרו – אלקטרוני עד כדי גיחוך לעתים. אבל האמת היא שהשילוב המוזר הוציא אלבום פסיכדלי ויוצא דופן בסאונד שלו, שלא מנסה לברוח מהשורשים או להתהדר בפאסון לא לו. על הסאונד הזה חאמה לחלוטין יכול לקבל את תואר "האמן עם הבחירות המוזיקליות האמיצות ביותר לשנת 2018", ואמן עם בחירות מוזיקליות אמיצות זה בדיוק מה שכותב שורות אלו אוהב.
האלבום המלא להאזנה

Thandi Ntuli – Exiled
חמישה-עשר שירים שמתפרסים על יותר משעה וחצי, זה מה שאלבומה השני של פסנתרנית הג'אז מדרום אפריקה אוצר בתוכו. אבל שזה לא יטעה אתכם: האלבום לא משעמם אפילו לרגע אחד. הוא נע בין R&B, ספוקן וורד, מקצבים ילידיים וג'אז מלא באלתורים, ובורח היטב מתסביך הגדלות שעלול לצוץ באלבומים כל-כך ארוכים. הרבה אלבומים מתהדרים במסע דרך ז'אנרים, אבל האלבום הזה של נ'טולי עושה זאת ברמה אחת מעל כל השאר. אפילו שכבודו של הג'אז הדרום-אפריקאי במקומו מונח, מעטות הפעמים בהן הוא נלקח לסיבוב כל-כך מקיף יחד עם ז'אנרים אחרים.

Burna Boy – Outside
אולי האלבום עם ההשפעה הכי משמעותית על תעשיית המוזיקה באפריקה. שיתופי הפעולה של הכוכב הניגרי עם דרייק, ריטה אורה ו-Fallout Boy היו לא רק זינוק מעולה בשבילו, אלא עוד חותמת לרלוונטיות של המוזיקה האפריקאית בתעשיית המוזיקה המערבית. לפי מיקומו בליין-אפ של קואצ'לה נראה שלא כולם חושבים כך, אבל אין ספק שאם הוא ואמנים אחרים ימשיכו כך, דברים יתיישרו גם בפסטיבלים הגדולים. Outside מוצא את הראפר בשיאו, כשהוא מלהטט בין אפרוביטס, דאנסהול ואפרו-פופ באלגנטיות. תעשיית האפרוביטס באפריקה היא כבר סיפור ענק מזמן, ומה שחסר לה בעיני הוא עוד אלבומים כמו זה, שיעמדו כחבילה שלמה ולא כסינגלים בודדים.
האלבום המלא להאזנה

זהו. מקווים שנהניתם ואולי אפילו הכרתם משהו חדש שתיקחו אתכם הלאה.

בנוסף, הנה המיקס האפריקאי המורחב של 2018 במיקסקלאוד ובספוטיפיי:

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0