Homeריאיוןהשאלון

לדבר את השפה /// ריאיון עם דן ארן לרגל צאת אלבומו החדש

אם לא שמעתם עדיין על המתופף הישראלי דן ארן, האלבום החדש שלו "Dan Aran New York Family", היא הזדמנות מעולה. יותם זיו בריאיון היכרות

דן ארן. צילום: שרה פטינלה

ההופעה של המתופף דן ארן בפסטיבל הג'אז באילת בקיץ האחרון הוקדשה לאימו שישבה בקהל, ולא בכדי. בשיחה שלנו, לרגל צאת אלבומו החדש (השני כמוביל) מציין ארן כי אימו היא הסיבה שבחר במוזיקה והיא גם השפיעה רבות על סגנונו המוזיקלי. כנראה שממש לא במקרה, אלבומו החדש נקרא: "Dan Aran New York Family", מקום מגוריו ב-20 השנים האחרונות. האלבום עצמו נשמע נהדר, ודי ברור מדוע ארן קרא לו כך. לצד סאונד חמים, משפחתי כמעט, המזכיר ג'אז "קלאסי", ניכרות באלבום השפעות ישראליות וים תיכוניות בעיקר בצלילים של החלילן איתי קריס ונגן העוד זאפר טוויל.

המסע המוזיקלי של דן ארן החל בעיר הולדתו, ירושלים. "אמא שלי, היא גיטריסטית וזמרת", הוא מספר, ומוסיף: "תמיד הייתה מוזיקה בבית, תקליטים נהדרים, ואמא הייתה מנגנת בגיטרה ושרה". גם הדוד שלו היה גיטריסט והוא היה זה שלקח אותו ל"גיג" הראשון שלו.
אחרי סיום לימודיו בבית הספר התיכון המוזיקלי (רובין) בירושלים, כבר היה מתופף די מבוקש. זמן לא רב לאחר לימודיו הוא ניגן במסגרת הטריו של הבסיסט אבישי כהן, ובהמשך בהרכב של הגיטריסט עמוס הופמן, עם עומר אביטל ואחרים. ארן המשיך ללמוד בניו-סקול בניו יורק (סיים ב-2004) ומאז: "אני חי ומנגן מוזיקה", כלשונו. ארן גר בניו יורק כבר 20 שנה ויוצא משם להופעות באירופה, באסיה ובמזרח התיכון. הוא היה חלק מהטריו של הפסנתרן המוכשר והוותיק הארי וויטיקר במשך תשע שנים עד 2010 (השנה בה וויטיקר נפטר בגיל 76). את האלבום הראשון שלו כמוביל הרכב ("נשימה") הקליט לפני עשר שנים עם וויטיקר והבסיסט עומר אביטל.

מה גרם לך, לצד הופעות כחלק מהרכב, להקליט ולהופיע כלידר?
"אני חושב שזה שילוב של כמה דברים. לקח לי זמן להבשיל (late bloomer). לקח לי זמן לגלות מה אני באמת אוהב לנגן, עם מי אני באמת אוהב לנגן, ולמעשה לקח לי זמן לאהוב את המוזיקה שלי. מדובר בתהליך מורכב: כיף, קשה, מעניין, מתסכל לעיתים, אבל מתגמל. עכשיו אני בנקודה שבה אני די יודע, או ליתר דיוק הכי קרוב לדעת מה אני רוצה מהרכב מוזיקלי ואיך אני רוצה להיות חלק מלהקה. היו לי גם מנגינות מקוריות שהרגשתי שחייבות להיות מוקלטות, אפילו ידעתי מי אני רוצה שינגן את המוזיקה שלי – אלה חברי הלהקה שהקליטו איתי את האלבום".

על איזה כלי אתה כותב את המוזיקה שלך?
"אני כותב על הפסנתר. בדרך כלל יש לי קווים כלליים של מנגינה בראש. כדי שלא אשכח את המנגינה אני שר אותה ומקליט את עצמי. כישורי הפסנתר שלי הם מוגבלים, בדרך כלל לוקח לי זמן לנגן את מה שאני חושב. אחר כך אני מקליט את עצמי ועובד על זה קצת, לפעמים אני נעזר בחברים שמנגנים בפסנתר שעוזרים לי לכתוב את המנגינות בצורה הפשוטה והברורה ביותר".

מהם המקורות המוזיקליים שלך?
"ההשפעה המוקדמת ביותר שלי היא אמא שלי, שניגנה ושרה לי תמיד. לאורך הדרך פגשתי מוזיקאים שהשפיעו עלי מאוד: הבסיסט אבישי כהן, שהיה לי תענוג לנגן איתו, למדתי ממנו הרבה על מוזיקה בכלל ועל קצב ודינמיקה בפרט. גם לפסנתרן הארי וויטיקר הייתה השפעה גדולה עלי. יש יותר מדי הקלטות שהשפיעו עלי ופשוט שינו את חיי. אם אתה לוחץ עלי להצטמצם אז הנה כמה:

"Art Blakey and the Jazz Messengers – "Moanin

"Celia Cruz Y La Sonora Ponceña – "La Ceiba

"Horace Silver – "Song for my Father

A Arte Negra de Wilson Moreira e Nei Lopes

Oscar Peterson Trio plays Cole Porter

האם רקע קלאסי הוא תנאי בעיניך להפיכת מוזיקאי ג'אז לטוב יותר או שלם יותר?
"כל מוזיקאי יכול "להרוויח" מרקע קלאסי: ידע תיאורטי עמוק, הכרות עם היסודות של הרמוניה ועוד. יחד עם זאת, מוזיקאי מקצועי צריך להיות מסוגל "לדבר" את השפה, כלומר להיות מסוגל לתקשר בכל צורה מוזיקלית".

האם אתה משתף פעולה עם מוזיקאים שלא מתחום הג'אז?
"כן, אני בהחלט עושה את זה ואני מנסה להישאר אנכי בעשייה המוזיקלית שלי. הקלטתי עם נטלי מרצ'נט, הופעתי עם אתי אנקרי, עם סמיר שוקרי, עם נינו ביטון ובתקופה האחרונה אני מופיע בהונג קונג עם כוכב פופ סיני בשם ביאנקה וו. הארי וויטיקר נהג לומר לי: "נגן עם חתולים רבים ככל שתוכל, כדי שתוכל ללמוד מהם איך לנגן סגנונות מוזיקליים רבים, זה יגרום לך להיות מוזיקאי טוב יותר ואדם טוב יותר". הוא צדק!"

האם יש לך עצות למוזיקאים צעירים ומוכשרים שרוצים להצליח? דברים שלמדת על בשרך ואולי היית עושה אחרת?
"העצה שלי למוסיקאים צעירים היא: הישארו פתוחים ובעיקר, להקשיב, להקשיב להקשיב! תבנו תכנית אימונים מציאותית שתתאים ללוח הזמנים שלכם ולטמפרמנט שלכם. תכנית שתוכלו לבצע. אם אתם מרגישים לא בטוחים לגבי משהו, כנראה שאתם צריכים להמשיך ולתרגל למחרת פעם נוספת, או לבקש עצה מחברים או מוזיקאים מנוסים יותר. אבל הכי חשוב, להישאר חיובי, מוזיקה זה כיף! ככל שתתאמצו ותשקיעו יותר תקבלו יותר".

לאתר של דן ארן

COMMENTS

WORDPRESS: 1
DISQUS: 0