חמישה שירים לקראת יום כיפור

למי שמחפשים סביב כיפור שירים שיצליחו להעביר את הלך הרוח של היום הזה, יש משימה לא פשוטה. מצד אחד – אנחנו לא רוצים שהפלייליסט שלנו ישמע כמו יום הזיכרון ברשת א'. מצד שני – לפעמים הבנאדם צריך עוד שירים חוץ מלאונרד כהן. הפתרון מבחינתי טמון בעיקר בטקסטים – בשירים שמחבריהם הם אנשים של המילה הכתובה, המצליחים לעסוק בתכנים שעולים סביב יום כיפור, אבל בדרך שלהם. אלו שירים שחלקם לא עוסקים ישירות ביום כיפור, אך משהו בטקסט, באווירה או בסאבטקסט מתאימים כדי להיכנס איתם ליום הזה. אז הנה חמישה שירים שאולי יצליחו לפתוח לכם פתח להרכבת פלייליסט טרום-כיפור, והדבר היחיד שחשוב לעשות איתם הוא להקשיב קשב רב למילים, מהתחלה ועד הסוף.

נעמי חשמונאי – בושה
כבר מהבית הראשון, טביעת האצבע האופיינית לחשמונאי משלבת בין הבושה הרגילה והיומיומית לבין הבושה התלמודית של "הציץ ונפגע":
"בושה, כשילד קטן נשכב על ריצפה
ובא בדרישה
ואת נכנעת להמון שהציץ ונפגע"
אצל מי מאיתנו שעוסקים בחשבון נפש סביב הזמן הזה בשנה, בושה היא רגש מוכר: איך לא קיימנו את כל ההחלטות הטובות שהחלטנו בשנה שעברה; איך לא גרמנו לשנה הזו להיות טובה יותר; איך חטאנו, עיניו, פשענו.

נעם רותם – ימים נוראים
את שלב הבושה רותם כבר עבר בשיר הזה, והוא מתוודה בראש חוצות בפזמון של השיר: "אני הפרתי עד אחד את כל הנדרים". ולא רק שהוא הפר את כל הנדרים, הוא גם מכיר בכך שהייתה לו הזדמנות לא לעשות זאת: "אני חושב על כל מה שיכולתי להגיד".
כמו כל וידוי טוב, הוא מסתיים בתחינה, לא לאל, אלא לאהובה: "רק תסלחי לי את בימים הנוראים". את הטקסט החריף הזה שר כמובן האחד והיחיד, ברי סחרוף. אם יש מישהו במוזיקה הישראלית שיכול לפתוח שערי שמים, או לפחות לב של אישה, זה הוא.

אברהם חלפי – סתיו יהודי
אחרי הבושה והווידוי והקושי, אנחנו עוברים לרכך קצת את התחושות עם שיר שבעיקר מכניס לאווירת יום הכיפורים. "סתיו יהודי" הוא שיר מושלם מתחילתו ועד סופו – מילים של אברהם חלפי, לחן של יוני רכטר, שירה של אריק איינשטיין, עם התיאור המדויק ביותר שקיים בעברית בעיני לתחושה של טרום-יום-כיפור:
"כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים."
http://www.youtube.com/watch?v=jOXRSYlzKIg

גבריאל בלחסן – תפילה צעד 11
השיר הזה שכולו בקשה אחת, תחינה אחת מהאל, תפס אותי במיוחד בבית השלישי. אחרי בקשות שנוסחו באופן אוניברסלי יותר, הבקשה האישית של הבית השלישי היא למעשה הבקשה להיות מסוגל לראות את האחר ואת הצרכים שלו, להיות מסוגל להעניק:
"עשה שלא אתאווה להיות מנוחם
אלא מנחם
שלא להיות מובן – אלא מבין
שלא להיות אהוב אלא אוהב"
באופן פרדוקסלי, אני חושבת שיש נטייה לפעמים סביב יום כיפור לעסוק יותר מדי בעצמנו. מה עשיתי, מה עשו לי, מה אני צריכה לעשות, מה אסור לי לעשות. השיר הזה של בלחסן מכוון בעדינות בעיני את הזרקור בחזרה למקום הנכון – הרצון להיות אנשים טובים יותר כדי שנוכל להיטיב עם הסובבים אותנו.

דויד פרץ – מקום בתוכי
אחרי שסיימנו עם ההלקאה העצמית, הווידויים, הבקשות והתחינות, נישאר עם גרעין אחד קטן של אמת, להמשיך איתו הלאה לשנה החדשה. "מקום בתוכי" הוא שיר שמקפל בתוכו את כל האיכויות של תפילה: הטקסט פשוט ובהיר וכך גם הלחן, אך הם לא פשטניים, והחזרתיות שמאפיינת אותם נועדה לצקת עוד קצת כוח במאזין, עם כל מעבר של שורה.
"אַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת עוֹלָם לֹא מֻשְׁלָם", השורה החותמת את השיר, משילה מעלינו את שאריות השיפוטיות והכעס שאולי עוד נותרו, ומכניסה אותנו לכיפור, אולי, עם קצת יותר חמלה.