Homeקולומבוסריאיון

בכורה בקולומבוס /// ליאור סקר וריטה קוגן – "לוויתן מצולע" (סינגל) + ראיון

צילום: סיון צדוק

בניגוד להרבה מקומות אחרים, בישראל יש מסורת של הלחנת שירה המשפיעה בצורה ישירה על תרבות הרוק/פופ המקומית. לא סתם השיר הישראלי הכי אהוב בכל הזמנים הוא "עטור מצחך", ואני חושבת שאנחנו האומה היחידה שהלחינה להיט דיסקו למילות שירה ("נאסף תשרי" אם לא ניחשתם). אבל גם בתוך המסורת הזו, יש משוררים שמולחנים יותר ויש כאלה שפחות – זך, וולך, עמיחי, רביקוביץ ואבידן עדיין מובילים, שנים רבות לאחר שנפטרו או קצת נעלמו מהזירה. רק לאחרונה החלו להופיע פרויקטים העוסקים במשוררים מדור יותר צעיר, כאלה שלא שייכים לקלאסיקות המוכרות, כמו פרויקט הלחנת שירי יותם ראובני – "השעה הכי יפה" שיצא ב-2017 ו"איגרת אל הילדים" של דודו טסה משירי אלי אליהו, ואפילו במקרים האלה, מדובר במשוררים בטווח הגילאים של הוריי (ראובני למשל יליד 1949, אלי אליהו יליד 1969).
לכן ממש כיף לי להציג בפניכם שיר מתוך אי.פי המורכב משירתה של ריטה קוגן, משוררת צעירה שרק השנה יצא ספרה השני "סוס בחצאית", בלחנים של המפיק והמוזיקאי ליאור סקר. קוגן שייכת כבר לדור שלי, מהמשוררות שמעלות לפייסבוק את שירתן, וככה גם אני הגעתי אליה. לפני כמה שנים ראיינתי את שמואל זלצר, הפעיל איתה בתנועת "דור 1.5", וגיליתי שהם משתפים פעולה בתרגום שירים. יש לה טעם דומה לשלי במוזיקה ולכן אנחנו לעיתים קרובות נפגשות בבארבי בהופעות, ולכן זה מאוד מתאים שהמילים שלה יולחנו בסגנון רוק-אינדי.
השיר הראשון מתוך האי פי "בעיר הכורסאות הנטושות" (שהוא גם שיר הנושא) דיבר על אורבניות מוזנחת. גם בסינגל השני – "לוויתן מצולע" שאנחנו שמחים להביא לכם בבכורה בלעדית לקולומבוס, יש דיון במתח בין המגדלים הנוצצים של תל אביב למדרכות שמתחת.
לכבוד ההשקה של הסינגל החלטנו לקיים ראיון בשיחת ועידה. הרעיון לקיים ראיון עם שניהם התגלה כמוצלח במיוחד, כי ככה ריטה גילתה דברים שלא ידעה על ליאור וההיפך, למרות שהם כאמור עבדו על הפרויקט ביחד.

של מי היתה היוזמה ליצור את האי.פי הזה?
ליאור: "הספר של ריטה התגלגל אליי בדרך משונה, דרך בן זוגה של אמי שעשה חוג סקיפרים (כאן המקום להסביר שריטה היא שייטת ומשתתפת בתחרויות שיט באופן קבוע) ויצא להפלגות במשותף מדי פעם איתה. הוא תמך בפרויקט ההדסטארט שלה, וככה הספר הגיע אלי, ישב לי על הפסנתר ומדי פעם הייתי מחפש בו רעיונות (גם אמא שלי התלהבה מאוד ממנו). יצרתי איתה קשר והתחלנו לעבוד על תרגום שלה לשירה רוסית".

של מי התרגום?
ריטה: "של אוסיפ מנדלשטם".
ליאור: "נכנסו רק 40 שניות מזה, בתור ברייק".
ריטה: "יש גם עוד שיר ארוך ויפה אבל הוא לא נכנס לאי.פי הזה".
כמה שירים יש באי.פי?
ליאור: "חמישה".
וכמה זמן עבדתם עליו?
ליאור: "כשנה, אבל לא עבדנו באופן אינטנסיבי. לקחנו את הזמן. חייתי חמש שנים בלונדון, שרתי שם באנגלית, היה לי מוזר לשיר בעברית וחיפשתי הרבה זמן חומרים לשיר. זו היתה עבודה מאוד כיפית דווקא כי השירה של ריטה מאוד מאתגרת להלחנה".

בסינגל החדש "לוויתן מצולע" יש משחקי מילים, משהו במצלול, האם זה משהו שמצא חן בעיניך בו, לפי מה שאתה מתאר?
ליאור: "כן, שמתי לב שיש בו חזרה על ה"ריבוע-עיגול-משולש" שזה משהו שאין בשאר השירים, ממש פזמוני, זה היה שימושי ונוח. אהבתי את משחקי המילים, ואהבתי שיש משהו במקצב, לא סכמתי, לא בנוי כמו רוב שירי הפופ, יותר מעניין להלחין משהו כזה".

ריטה, האם מצאת מכנה משותף מוזיקלי יחד עם ליאור?
ריטה: "כן, ברור שאני קצת משוחדת לגבי המוזיקה של ליאור, אני אוהבת אותה, מעבר לזה, דווקא אלפרד (אלפרד כהן, בן זוגה שגם ביים וערך את הקליפ) הגדיר נורא יפה את הסגנון של האי.פי: רדיוהד המוקדמים נפגשים עם חווה אלברשטיין. זו הגדרה נורא יפה לדעתי כי אין מה לעשות, יש משהו בשירה העברית המולחנת שעושה קונטציות של משהו שהוא מסורת, ומצד שני מה שליאור עושה, זה לגמרי אינדי, מנגן לבד את כל הכלים, וזה אלקטרוני".
ליאור: "שלחנו אחד לשניה מוזיקה שאנחנו אוהבים. היה חשוב לי להבין אותה, לי כמלחין היה חשוב מה ריטה אוהבת, שזה לא יבוא משום מקום. היא שלחה לי דברים שהיא אוהבת, את Big Thief למשל, ואני שלחתי לך את ג'ני (Jenny Hval) הסקנדינבית. היה בו משהו נורא שירתי".
ריטה: "בהשראתה אפילו יש משהו שעשיתי שיופיע באי.פי הבא, דקלום על רקע מוזיקה אלקטרונית. משהו נסיוני, כי זה לא שירה מדוברת".
לי זה גם נשמע קצת כמו ה-Notwist מה שאתם עושים. באמת השאלה הבאה שלי היא מי עוד חוץ מאלפרד מעורב שם?
ליאור: "זה הכל עצמאי, 100 אחוז הוקלט אצלי בבית. זה מוקסס בלונדון על ידי חבר שנקרא פול בסאן אבל חוץ מזה זה הכל לבד".
ריטה: "זה ריגש אותי אפילו יותר מיציאת הספר לאור. זה הרגיש שליאור הצליח ליצור נגיעה מיוחדת, מעבר למרחב והזמן, הוא לא מ"העדה". זה נכון לשיר הזה, וגם לאחרים, איזושהי חווית המשך, אבל גם משהו טרי ורענן, זה מדהים בעיני, זה מה שמהות האמנות צריכה להיות, העברת הלפיד".
ליאור: "עברנו כמה "גיבושונים" ביחד, ערב שערכנו על שירה מולחנת עברית מול שירה מולחנת רוסית, למדתי מנה הרבה, על דברים שלא ידעתי בכלל".

ציינת שהיית מפיק בלונדון ואני רואה שמאז שחזרת עבדת על פרויקטים עם ילדים, מקהלת ילדים ו"אינדי ילד". איך זה לעבור מלעבד משהו קיים ללחזור להיות בפרונט של היצירה, לעבוד על משהו מקורי לחלוטין שלך?
ליאור: "זה משונה. יש משהו עם עבודה עם ילדים שחשוב שיהיה לך חיוך גדול על הפרצוף, אי אפשר לזייף חיוך איתם, זה צריך להיות אמיתי. את המוזיקה הזו אני לא יכול להשמיע לילד שלי, בתור ילד בן שלוש, זה פחות מתאים".

ריטה, השירים עוסקים בעירוניות, זו תמה מכוונת?
ריטה: "כן, יצא שכמה מהשירים היו מהספר הראשון, כמה מהשני, יש מרווח גדול בינם, מבחינת השפה השירית שלי בין הספרים וכתוצאה מכך יש זווית ראייה שונות. השירים העירוניים יותר הם מהספר הראשון, וגם "התינוקות" שהוא סוג של המנון אל-הורות, זה די משעשע בהינתן לזה שלליאור יש ילדים קטנים הוא הלחין אותו בצורה ממש גאונית. ומהספר השני יש את "הזמנה להפלגה", ויש את "סאבלט" שסוגר את הספר, שליאור הלחין בצורה היתולית ומאוד חמודה, וגם יש בו חתול".
ליאור: "היתולי וחתולי".
ליאור: "אני חושב ש"הזמנה להפלגה" לדוגמה זה סוג של לקבור את הקלאסיקות. זה ממש לדבר על החשיבות שלהן, של גולדברג ורחל, ממש חפרנו בזה, על כמה שהן חשובות לשירה מוחנת בעברית".
ריטה: "זה שיר שדוקר, נהוג בשירה העברית לערוך "רצח אב", זה רצח את זה, והבא אחריו, אלתרמן וזך, ויזלטר ואבידן, ואני רציתי לאזן את זה, לערוך רצח אם. ויש גם את העניין של דיכאון ויבשה וחירות בים, אלה נשים שלא היו מאושרות, ואני חושבת שאם היו מפליגות זה היה עושה להן טוב, אני לוקחת אותן לים, משחררת אותן מהדיכאון לעד".
זה מאוד מסקרן ומעלה את השאלה מדוע ליאור בחר להלחין את "תינוקות"?
ליאור: "זה באמת די קשה לשיר את זה בתקופה שהילד היה תינוק, אני חושב שריטה כתבה את זה בתור מישהו שרואה כל הזמן על תינוקות, בפייסבוק, בכל מקום, ואין מי שרואה תינוקות כל הזמן כמו הורים. היה לי אז תינוק והרגשתי שזה כל מה שמעסיק אותי, את החברים שלי, זה מרגיש כמו מין מעגל מרושע כזה, נורא קשה לצאת מזה, זה כבר מתיש. היה קל לי להתחבר לזה, למנטרה הזאת".

מה התכניות עם האי.פי החדש?
ריטה: "תהיה הופעה ב-30 ביולי ביחד בצוזאמן. אנחנו רוצים לצלם קליפ ל"הזמנה להפלגה" על יאכטה. אנחנו נשבור את הסטיגמה שיש על תחום השיט".

השיחה העלתה תובנות מעניינות על הקושי לצד ההזדמנויות שהלחנת שירה מספקת, על איך שלחן מוסיף נדבך חדש לשיר, וקצת על איך שני אנשים שונים נפגשים ומפרים זה את זו מבחינה יצירתית. אני כבר מצפה לשמוע גם את החומרים שלא נכנסו לאי.פי הזה, כדי לראות איך גם הם יצאו, וכמובן שאעקוב אחרי שחרור השירים הבאים.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0