לקראת פסטיבל אלבומי מופת – יוצאי התיבה /// ציפי פישר ושי גולן

בתור ירושלמית, הגעתי לא פעם לאירועים בבית אליאנס, וחלק משמעותי מהם אורגנו בידי עמותת "כביש 1" שמשרדיהם נמצאים בבניין. קודם כל, המיקום של הבניין מעולה: ממש בקצה של שוק מחנה יהודה, כאשר ההופעות מתרחשות בקומת המרתף של הבנין, מבנה שבמקור היה בית ספר ובית יתומים ולכן הוא יחסית גדול ורחב. אני מודעת לכך שמי שלא חי בעיר אולי לא מכיר את הארגון, ולכן שמחתי על ההזדמנות לדבר על אחד הפרויקטים היותר שאפתניים שהם מרימים ומתחיל היום, שבוע שלם של הופעות מחווה לכמה מהאלבומים החשובים במוזיקה הישראלית; "על הדבש ועל העוקץ" של נעמי שמר (17.6), גבריאל בלחסן – "בשדות" (18.9) , ענבל פרלמוטר – "הקלטות אחרונות" (19.6), מאיר אריאל – "מודה אני" (20.6), מאיר בנאי – "וביניהם" (21.6) ואריק איינשטיין – "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה" (22.6). כביש 1 גייסו להופעות מוזיקאים שכבר כתבנו עליהם והמלצנו עליהם לא פעם כמו דויד פרץ ונדב אזולאי שאף השתתפו באלבום אותו הם יבצעו – "שדות", יהוא ירון, דניאלה תורג'מן, רחל ירון ועוד. כל ההופעות מתחילות בשעה שמונה בערב למעט זו האחרונה שתתחיל ביום שישי באחת בצהריים, ומומלץ מאוד לרכוש כרטיסים מראש, הכניסה ביום המופע תהיה על בסיס מקום פנוי. יש הנחות לרוכשים כרטיסים לשני מופעים או חצי מחיר למי שרוכש לכולן. כל הפרטים באיוונט.

פניתי ליחיאל נחמני מעמותת "כביש 1" כדי לשמוע קצת על מהי העמותה ומה האג'נדה שלה.
התחלתם בתור מגזין (שנוסד לפני 7 שנים) ואחרי זה התפתחתם לתחום של הפקת אירועים וסדנאות. למה החלטתם להרחיב את הפעילות?
"כל הפעילות שלנו נועדה לשרת רעיון, שזה לקדם יצירה תרבותית עמוקה, ודרך זה להשפיע על החברה, לערוך חיבורים בין מגזרים שונים בחברה (דתיים, חילוניים, שמאלנים, ימנים). לחפש את הדברים האוניברסליים. כל מה שאנחנו עושים משרת את זה".

הפסטיבל הזה הוא סוג של הרחבה של "הילולות" שערכתם, באחת מהן אני נכחתי, זו של ענבל. במה כרוכה ההגדלה מאירוע אחד לפסטיבל?
"נכון, התחלנו עם ה"ההילולות" לפני שנתיים, עם שמות שנותנים לנו השראה כמו א.ד גורדון, אתי הילסום. מאז רכשנו ציוד סאונד, השמות יותר גדולים הפעם. אנחנו עושים מה שכיף לנו ומה שמעניין אותנו וזה נותן לנו חופש פעולה שלאחרים יש. חשוב לי להדגיש שאנחנו לגמרי עצמאים, יש כל מיני פסטיבלים שאולי פעם היו עצמאים אבל היום מקבלים כסף מקרנות, אבל אצלנו זה לא ככה. אנחנו מקווים להתחיל פסטיבל שיהיה מסורת, שגם שנה הבאה יתקיים, ואנחנו מתכננים לתת במה למוזיקה עכשווית שנעשית, שגם לה יש את אותו עומק במשמעות שלה".

משם עברנו לדבר עם שני מוזיקאים שיופיע בפסטיבל. הראיון עם שני פלג, שתופיע בערב לכבוד מאיר אריאל, היה קצת קצר, אבל הראיון שקיים שי גולן עם יובל מנדלסון שיופיע בשני ערבים – נעמי שמר וענבל פרלמוטר, נערך כנראה יותר בניחותא.
שאלנו את שניהם מדוע בחרו במוזיקאי שבחרו כדי לעשות קאברים לשירים שלהם.
שני פלג: "זה קודם כל המילים כמובן. אני הכרתי את המוזיקה שלו בתור ילדה, וגם נערה, אבל פחות התחברתי. אני בדרך כלל במוזיקה אוהבת יותר את הדברים המלודיים, כאלה שאפשר ממש לשיר אותם, או לצעוק. אבל אצל אריאל זה יותר דיבורי, בוב-דילני, שזה שונה. כיום אני חושבת שהוא אחד מכותבי השירים הגדולים שיש בישראל".
יובל מנדלסון: "זה מצחיק להכניס אותם באותו משפט אבל אני מוצא ביניהם הרבה דימיון. קודם כל אלה שתי יוצרות שאני אוהב ומכיר הרבה שנים. שתי יוצרות שכותבות את השירים שלהם חזק, צלול וישיר. יש להן קול ייחודי כל אחת בדרכה. פשוט שתי גדולות.
לנעמי שמר יש נוכחות שאתה לא יכול להתחמק ממנה בזמר העברי. זה לא יהיה מוגזם להגיד שהיא גידלה דורות של מאזינים. היא לגמרי בקאנון, ולא רק אחרי מותה, היא הייתה בקאנון בזמן אמת. מבחינת הלחנה אני שם אותה בשורה אחת עם מלחינים כמו נחום היימן ויוחנן זראי. מלחינים שיש להם טביעת אצבע מוזיקלית, שאתה ישר מזהה אותם בשיר. שירים שמאופיינים במנגינות יפות, מתוקות ומרחיבות לב. בשנות השמונים יצא סרט שנקרא "אל בורות המים" שמתעד את נעמי שמר ועמוס קינן במסעות לאורכה ולרוחבה של הארץ והם עוסקים בתהום האידיאולוגית שפעורה ביניהם. מצאתי בסרט משהו מעניין בדמות שלה. יש פער בין השירים שלה שיש בהם משהו רך ומלטף, עם תדמית הסבתא החביבה שלה על הפסנתר לבין איך שהיא בסרט, שם היא יוצאת מאוד קשה ונוקשה. היא פורשת את משנתה שהיא מאוד סדורה וחדה, אין מקום להנחות – "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן". הפער הזה הופך את הדמות שלה ליותר עגולה ועמוקה. כשהיא ניגשת לשירים, כל מה שנשאר מאותה משנה הסדורה זו האהבה לארץ, זה מה שאני שומע כמאזין. אהבה לארץ זה לא משהו שקשור לימין או שמאל. השירים שלה הם לא שירי תעמולה או שירים מטעם. אלה שירים שמנגנים לכולם, לא משנה אם אתה 'הבית היהודי' או 'חד"ש'.
לגבי ענבל פרלמוטר, יש לי איזה זיכרון מאותו ערב ראש השנה שבו היא נהרגה בתאונת דרכים. אני זוכר את זה בדרך הלוך או חזור מארוחת ראש השנה אצל הדודים כשסיפרו על זה ברדיו ובזמן אמת מאוד הצטערתי. אחר כך כשיצאו ההקלטות האחרונות (שזה האלבום שיבוצע בערב שלה), באמת הבנתי איזו אבידה זו הייתה למוזיקה הישראלית ולרוק הישראלי. היא מן הסתם לא רצתה להוציא את השירים האלה באופן כל כך ראשוני, אבל זה מה שיצא כי זה מה שהיא הספיקה. כשאתה שומע את השירים האלה בשלב המוקדם ואתה יודע גם את הקונטקסט הטראגי, זה משאיר עליך רושם חזק שלא עוזב אותך. יש גם את השיר "אם נגמר זה חבל" שמתחיל בשורה: "יובל, אם זה נגמר זה חבל" שישר הרגשתי שזה עליי. אני הולך לשיר אותו יחד עם עוד שני שירים בערב הזה".

אני ביקשתי משני להרחיב על למה חשוב להמשיך לבצע את שיריו של אריאל:
כיום נותנים הרבה כבוד לאריאל (אפילו יותר ממה שזכה בימי חייו). הבנים שלו, שגם יופיעו בערב שבו תשתתפי, מארגנים כל שנה מופעי מחווה, למשל. ידיד שלי לו הצעתי שנלך אמר קצת בביטול שאת זה כבר עשו קודם. אז למה באמת בכל זאת לעשות קאבר למאיר אריאל, שזוכה להרבה קאברים לאורך השנים?
שני פלג: "אני חושבת שכל קאבר, בגלל השינוי בביצוע, בהגשה או בעיבוד המוזיקלי, מאפשר לקחת את זה למקום אחר. במיוחד אצל אמנים שכבר לא בינינו, כמו אריאל ופרלמוטר, חשוב להמשיך לבצע את המוזיקה שלהם, לשמור את החוויה החיה שלה, שזה לא יילך לאיבוד".

שי שאל שאלה דומה את יובל
מה חשוב לך כשאתה בא לבצע קאבר? על מה אתה מקפיד?
"האתגר זה לקחת שיר שהוא לא שלך ולהפוך אותו לשלך, זה לא פשוט. מצד אחד צריך להביא את עצמך אבל עדיין צריך להיות באיזשהו קשר עם היצירה המקורית, אם זה מבחינת הליווי, ההגשה והגישה. מה שנקרא לעשות כבוד ליצירה המקורית. יש קאברים שזה נשמע שהפכו הכל על הראש רק בשביל להפוך על הראש. זה לא עושה עליי רושם. אני לא מחפש לנער ולטלטל את הבניין רק בשביל החדווה של הניעור והטלטול. אני מחפש מה מעניין אותי בשיר ומה מדליק אותי בו ואת הנקודות האלה כמה שיותר להאיר. כשאתה עושה שיר שהוא לא שלך, כדאי שתעשה אותו מהסיבות הנכונות, כדאי שהשיר ידבר אליך או יעשה לך משהו שאתה רוצה להעביר. לדוגמה, אם אני עושה צחוק משיר כנראה שמבחינתי יש משהו מצחיק בשיר אז אני מבליט את זה. הרעיון הוא לא לחרב ולכסח. פעם זה היה אחרת. כשעשיתי את "פרח נתתי לנורית" זה היה לגמרי על טהרת הכיסוח והחירוב. עם זאת, גם שם היה את אותה גישה שאני מחזיק בה עכשיו. גם שם מצאתי את אלמנטים של זעם ואמוציות בתוך השיר – "הלכה לשחק עם ילד אחר", איזה דבר זה?! זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לך! זה מצא ביטוי בקאבר שעשינו אז".

שאלנו לגבי הקשר מול "כביש 1"
שני פלג: "מכיוון שהאירוע בפעם שעברה היה מוצלח, רציתי לחזור לשם. העבודה מול כביש מס' 1 הלכה טוב, הקהל היה מאוד קשוב, הרגשתי שיש שם קשב למה שקורה".
יובל: "כביש 1 הזמינו אותי כשהם עשו ערב לציון יום ההולדת של מאיר אריאל במרץ השנה. הגעתי יחד עם אסף תלמודי, איתו אני עובד בשנים האחרונות. היה מאוד נחמד, עשינו שלושה שירים. מאוד התרשמתי מהחבר'ה של כביש 1, גם מהיסודיות בהפקה שהלכו עליה בכל הכוח וגם מהעובדה שהם לא שם בשביל הכסף, אלא לגמרי מהאהבה למוזיקה. אהבתי לצאת מתל-אביב לירושלים ועוד ללוקיישן מגניב כמו בית אליאנס (זה גם הלוקיישן של הפסטיבל). יצאתי משם בהרגשה טובה ואמרתי להם שאני לשירותם לכל מה שהם צריכים. אחרי זמן קצר הם סיפרו לי על המיזם הזה ונתנו לי את השמות של היוצרים שיהיו להם ערבי מחווה. אני בחרתי ושיבצתי את עצמי בהתאם".

שי ביקש מיובל להרחיב על העבודה עם תלמודי.
"נפגשנו לראשונה בתוכנית "טינופת", פאנל בערוץ הוט 3. היה חיבור טוב, שמתי עליו עין. אהבתי את הדברים שהוא עושה וחיפשתי משהו מחוץ לארגז החול שלי, הוא באמת מאוד מגוון ומאוד דעתן. אמרתי לו שיש לי כמה שירים חדשים והתחיל דיאלוג שלא ייחלתי ולא ציפיתי לו. אני רואה בו גם שותף וגם חבר. יש לו חלק מאוד גדול ביצירה שלי בשנים האחרונות. אני באתי אליו עם שירים לאלבום הבא שייצא בקרוב. באותו הזמן הייתה את הפינה שעשיתי בתוכנית של גורי אלפי עם שירים לבלה. זה הלך יפה, וראיתי שיוצא לי בקלות להשפריץ שיר כזה כל שבועיים. תלמודי אמר למה שלא נביא קונטרה בסיסט ונוציא אלבום תוך כמה שעות באולפן. יצא שהיוזמה לפינה הייתה של גורי והרעיון לאלבום היה של תלמודי, אני רק הבאתי את השירים".

קצת התאכזבתי כשגיליתי ששני פלג לא תשתף פעולה עם האמנים האחרים בערב, אבל לדעתי יש עדיין אולי מקום להפתעה לגבי חיבורים של מוזיקאים אחרים בפסטיבל, בדומה לאלו שהתרחשו בהופעה של ענבל פרלמוטר בה אני נכחתי.
אם לסכם, זה הולך להיות פסטיבל מאוד מעניין, ואני בטוח אפקוד את אחת ההופעות (קשה להחליט איזו, אבל נדמה לי שאני במצב רוח לזו של מאיר אריאל). האנשים המעורבים ניגשים עם הרבה כוונה ליצור יצירה שתהיה בעלת משמעות ולא "סתם" ערב קאברים, וכיוון שיש להם נסיון מוצלח בזה, אני מאמינה שיהיה שווה לראות מה ייצא מהערבים החד פעמיים האלה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0