רומני ותימני נכנסים לבר /// ננסי ברנדס והמוזיקה הישראלית

"נכון להיום" של זוהר ארגוב הוא אחד מהשיאים המוקדמים של המוזיקה הים תיכונית: המילים החותכות, הלחן המדבק, השירה של זוהר ארגוב. אה, והגיטרות של שמואל בודגוב. כבר הרבה שנים אני חושב שהגיטרות האלו הן בעצם מה שעושה את השיר, ופעם החלטתי לבדוק מי הגאון שכתב את התפקיד הזה. ובכן, לגאון הזה קוראים ננסי ברנדס, אחד המעבדים המבריקים שפועלים בארץ הקודש, ואדם שאחראי להרבה יותר מכמה בדיחות על רומנים.

אי אפשר להתחמק מהעובדה שברנדס (לא באמת קוראים לו ננסי) הוא באמת רומני. כל כך רומני, למען האמת, שאת הקריירה המוזיקלית שלו הוא התחיל בתור קלידן ומעבד בלהקת הרוק אנד רול Rosu Si Negru (אדום ושחור), אחת מלהקות הרוק החשובות ברומניה של שנות ה-70 (שהמשיכה לפעול גם אחרי עלייתו של ברנדס לארץ).


ננסי ברנדס על הקלידים במרכז

ברנדס הגיע לארץ חמוש בקלידים וברוק אנד רול, ותוך כמה שנים כבר הפך למעבד חשוב שהביא את אבי טולדנו למקום השני באירוויזיון (עם "ההורה").
כשאביהו מדינה רצה לעזור לזוהר ארגוב להגיע לראש המצעדים, הוא החליט שלברנדס יש את הטאצ' המתאים. הוא ביקש מברנדס לכתוב עיבוד ל"הפרח בגני", והעיבוד הזה נשמע טוב גם היום, 36 שנים אחרי: תפקידי המיתרים וכלי הנשיפה הם ברמה אחרת ממה שהיה מקובל באיזורים נרחבים של המוזיקה הישראלית עד אז. ללהיט הבא של זוהר ארגוב, "נכון להיום", ננסי ברנדס החליט להביא את מטען הרוק שלו: הגיטרות החמות של שמואל בודגוב, על רקע מקצב רגאיי/ רוק עם גיטרות סיקסטיזיות וכלי נשיפה.

גם "כבר עברו השנים", עם עיבודי המיתר המבריקים (שמצטטים את הפרח בגני) והבאס הקצת מחוצף, וגם "בדד", עם השילוב בין בלוז, גיטרות מסונתזות וכינורות מהירים הם יצירות של ננסי ברנדס לא פחות מאשר של זוהר ארגוב. בעיני, הפתיחה שברנדס כתב ל"בדד" יכולה להיכנס למצעד הפתיחות הטובות ביותר של כל הזמנים.

עוד שני שירי אירווזיון הכניס ברנדס להיסטוריה של המוזיקה הישראלית (גם עם "חי" של עופרה חזה הוא הגיע למקום השני, אם כי לטענתו לשני השירים הגיע לזכות במקום הראשון, ורק האנטישמיות…).
למרבה הצער, ברנדס ויתר בשירי האירוויזיון שלו על המקוריות שהרשה לעצמו עם זוהר ארגוב וצביקה פיק, ונצמד לקו האירוויזיוני של כינורות מסתחררים ורק מעט תופים אלקטרוניים לקראת הסוף (בקליפ, השדרן האנגלי מתייחס לננסי ברנדס בתור “One of the nicest girls ever to conduct” – אני לא בטוח אם זו טעות או בדיחה):

הוא עבד עם יהורם גאון ועם בועז שרעבי, אבל אחת הפנינים שמראה את הכישרון שלו היא ההופעה שלו לצד צביקה פיק, שמביאה איכויות של צמדי סינת'פופ מהשורה הראשונה של שנות ה-80 (ותודה לעומר אסייס על ההפנייה הזאת):

ננסי ברנדס כמעט לא עוסק במוזיקה היום. אחרי הסתבכות בפלילים, מספר אשפוזים וגלגולים כאלו ואחרים הוא מתרכז בעיקר בסטנד אפ (אם כי ללא בדיחות על רומנים), ופועלו המוזיקלי כמעט נשכח. הימים שאחרי יום העצמאות הם סיבה טובה להיזכר בו, אולי יש לו עוד הפתעות בשרוול.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0