לואו פיי דיסקו /// שחר רודריג על Rebound, האלבום החדש של אלינור פרידברגר

בפעם האחרונה שדיברנו עם אלינור פרידברגר היא רק החלה לכתוב את המלודיות לאלבום הבא שלה, והנה – עברה שנה וחצי ויצא אלבום חדש: Rebound. שוב, בדומה ל-New View, אלבומהּ הקודם, אין שיר בשם Rebound באלבום. עם זאת, Rebound מוזכר בשיר It's Hard לרגע: "It's Rebound, where time stands still". מסתבר שבמהלך השנה האחרונה, מאז שביקרה אותנו פה בבסקולה בתל-אביב, פרידברגר טיילה לא מעט ואחד המקומות שהיוו השראה לאלבום הוא בר באתונה הנקרא Rebound. פרידברגר אוהבת לתת לאלבומיה שמות בעלי משמעות נסתרת עבורה ואכן כך היא מספרת ל-Uproxx בריאיון שנתנה בפברואר השנה:

"I’m a big fan of titles with double, triple meanings, and I did have this very formative experience going to the club that to me summed up Athens in a lot of ways.”

את הריאיון שלנו עם אלינור נעלנו בעובדה שהיא עומדת לפצוח בתהליך חדש וזר לה בהקשר לאלבום; במקום לכתוב מילים ואז להלחין אותן – היא תכננה קודם כל להקליט ריפים של גיטרה, כאלה שתוכל לנגן בהופעות בהצלחה, ועליהם להלביש מילים: "התזמוּר עדיין לגמרי תלוי באוויר… אני עוד לא יודעת. אני מנגנת בגיטרה הרבה יותר מפעם ואני רוצה גם לכתוב שירים שאני אוכל לבצע בצורה טובה על הבמה. זה מאוד מאתגר אבל גם כיף…באמת! זה מצחיק – היינו בהופעה באנגליה והקלטנו שיר בשביל המנהל של הטוּר בתוך הוואן, מן הסתם לא היה לנו ציוד או שום-דבר – הקלטנו את זה דרך הטלפון. זה יצא אלקטרוני וכל-כך מגניב!! אמרתי לכולם… 'אולי פשוט נעשה את זה, בואו נגרום לאלבום להישמע ככה!'".

ואכן, Rebound הוא הרבה יותר לואו-פיי בסאונד שלו. ריפים מסוימים מזכירים מוזיקה ששומעים על החוף בהוואי (It's Hard) וחלקם מזכירים משהו קצת דיסקו-אי במהות שלו, החזרתיות בסאונד ניכרת כמעט בכל השירים; Make Me a Song הקַליט שיצא כסינגל שני מהאלבום הוא דוגמא מובהקת לכך: שיר שיחסית קל לנגן והפזמון שחוזר על עצמו זכיר מאוד. גם עטיפת האלבום צבעונית מאוד ודווקא לא מאפיינת את הארט שמלווה את המוזיקה של פרידברגר בדרך-כלל, נעדרת ממנו המלנכוליה והוא מלא בצבע, חיות ונשיות.

למען האמת, משהו שחסר לי באלבום הזה הוא דווקא הליריקות של פרידברגר שהיוו מבחינתי את סימן ההיכר שלה כזמרת שלא רק מייצרת מוזיקה אלא סיפורים. אם מחפשים אותן – הן שם, הסיפור על ריבאונד באתונה שהיווה השראה לאלבום, לדוגמא, או Rule of Action הנועל את האלבום:

Always on edge
I write upon the edge
So I'm a writer on the edge
With a map of everywhere we've been

אולם לצערי הן לא נוכחות בצורה חזקה מספיק במלודיה שמסתירה אותם. התחושה הנוחה הזו, המערסלת, קצת מערפלת את הסיפור עצמו ומשאירה אותו לוטה בערפל. בעוד Rebound הוא לטעמי אלבום פחות מוצלח מ-New View, הקול המאוד מובחן של פרידברגר עדיין עושה נעים ומדובר באלבום שנעים לנגן באחר-צהריים שמשי ומנומנם – ממש כמו אלו שבאים עלינו לטובה בקיץ המשוגע שלנו.

להאזנה לאלבום המלא באפל מיוזיקספוטיפיי / דיזר.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0