הם הולכים ושרים /// אלקנה כהן על האלבום החדש של משינה – "מתים שרים הולכים"

משינה. צילום: רון קדמי. יח"צ

אלבום חדש למשינה הוא סוג של רכבת הרים רגשית עבורי – אתה ממש רוצה שהוא ישמע טוב, מאוד מפחד מלהתאכזב שוב. אפילו נמנעתי מלהקשיב לו בהתחלה, חושש מלפגוע בזיכרון של להקת הרוק הישראלית הכי גדולה אי פעם, שבעיני הפסיקה לפעול ב-1995 ולא ממש חזרה מאז.
בסוף זה היה חזק ממני. הקשבתי, הקשבתי שוב. "גבירותי ורבותי" זה לא, אבל זו משינה, בצורה הכי טובה שלהם מאז "משהו קטן וטוב".

"מתים שרים הולכים" הוא אלבום אפל, מזכיר יותר את "להתראות נעורים" או "שיא הרגש" מאשר את "משינה 1". פחות מדנס, יותר גארי ניומן, בואי ודילן. אלקטרוניקה אייטיזית שמשאירה את הגיטרות ברקע, תופים ובס מונוטוניים, הרבה פסנתר, מעט רוקנרול. "אבק כוכבים" מספיד את דיוויד בואי ולו ריד, ואפשר לשמוע בו את ההשפעות האלו (יותר ריד מאשר בואי). הוא מצליח להישמע עדכני ולרגש בערימות של סינתיסייזרים.

ב"קשה לצאת מתל אביב" בנאי מצליח להישמע מאוד תל אביבי ואפילו קצת אקטואלי – משהו שמשינה לא עשתה מעולם. הוא לא מצליח לברוח מקלישאות, כולל הספד לאריק אינשטיין שנשמע כמעט גנרי, אבל זה עובד. השיר שהיה לי הכי קשה להתחבר אליו בהתחלה הוא "השמיעו קול" – בלדת פסנתר שנשמעה לי גם קלישאתית קצת, עד שבן שלו ב"הארץ" הראה שזוהי בעצם גרסה ישראלית ובנאית מאוד ל “Ring Them Bells” של בוב דילן, כזו שמקבלת השראה (לא יותר מזה) מהלחן ולא מפחדת לתרגם חלק מהמטאפורות הדילניות לעברית ישראלית. שווה לקרוא את הניתוח של שלו לשיר.

"רצה אחרי הזמן" מחזיר את משינה לימי הניו ווייב הלא-עליזים (אבל מוצלחים). זה קטע שהיה יכול להיכנס ל"משינה 3" או ל"להתראות נעורים", עם בס מודגש וגרובי. "החומר החדש" שפותח את האלבום מוציא מהגיטרות של שלומי ברכה דברים שלא שמענו ממנו בעבר, והדיסטורשנים שלו ב"שוב אחרי המלחמה" לוקחים את שמיכת הסינתיסייזרים למקום אחר ובהחלט מיוחד.

אז אפשר להמשיך את ההשוואות ל"שלח לי מלאך", "אהובתי" או "דני", ובהשוואות האלו "מתים שרים הולכים" יפסיד בגדול. מצד שני, השנה היא 2018, משינה פועלת כבר למעלה מ-30 שנה וממשיכה להתחדש, לגוון וליצור שירים טובים. וזה הרי הדבר הכי חשוב.
האלבום המלא בספוטיפיי

הערת שוליים: לפני ארבע שנים משינה הוציאה סינגל עם רע מוכיח שנעלם לחלוטין. קצת התאכזבתי לא למצוא אותו באלבום החדש, מקווה שעוד נשמע דברים מהסוג ההוא.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0