קולו של דור // שחר רודריג על המוזיקה של Girls

בפרק השביעי של העונה החמישית, דזי צועק על מרני שהשיר שלהם עבר את "Fucking Alex Patsavas!"; עבור האנה שנוכחת בחדר, כמו גם עבור רבים מן הצופים הנוכחים בחדרם, כנראה שהשם הזה לא אומר הרבה. אבל אלכס פטסאוואס היא אחת ממעצבות דעת הקהל המוזיקלי בשני העשורים האחרונים – מי שאחראית לפסי הקול של סדרות כמו ה-OC, גריי'ז אנטומי, One Tree Hill ופרקים נבחרים בסדרות תחילת מילניום נוספות, והיא לחלוטין מישהי שכדאי להכיר אם אתם חובבי מוזיקת אינדי.
לא מפתיע שבסדרה מוזיקלית ומעודכנת כמו גירלז, השם של פטסאוואס עולה. מה שכן מפתיע הוא איך לא כתבנו על המוזיקה של גירלז עד עכשיו. לאור צפיה מחודשת (ומהירה) בפרקי הסדרה — אנחנו שמחים לכתוב לכם על פס-הקול של גירלז.

בלי לספיילר יותר מדי לאלו מכם שלא צפו בסדרה ומתכוונים לסגור לעצמם פינה – גירלז מספרת את סיפורן של ארבע חברות ניו-יורקריות בנות 20+: האנה (לנה דנהם, יוצרת הסדרה), מארני, שושנה וג'סה. בתוך מערכות יחסים לא יציבות, משרות לא יציבות (אם קיימות), כאוס, נוירוטיות והרבה הרבה מין ועירום – הארבע ממשיכות לנהל מונולוגים משעשעים ואנוכיים להפליא שקל מאוד להזדהות עמם. בפרק הפותח את הסדרה, שהפך בינתיים לנכס צאן ברזל תרבותי מילניאלי, האנה אומרת להורים שלה: "אני חושבת שאני עלולה להיות הקול של הדור שלי, או לפחות קול כלשהו, של דור כלשהו", וכזו היא גירלז – מנסה להיות הקול של בני דורה (אגב, כל פרק הוא פחות מ-30 דקות ובכל עונה יש כ-10 פרקים. חישוב זריז מוביל אותי להאמין ש-3 עד 5 ימים לגמרי יספיקו לכם כדי להשלים את הפער.)

גירלז אוהבת להצהיר בריש-גלי גם על העובדות הפחות נעימות של החיים: החל מהציצים הקטנים והצלוליטיס של לנה דנהאם, כלה במערכות יחסים שבורות מן היסוד, ועד למוזיקת ניינטיז נדושה שחלקנו מתביישים להודות שאהבנו כגון I'll Be של Edwin McCain ו-Hands של Jewel. אבל במוזיקה של גירלז יש מעבר לפופ ורוק נעימים של נוסטלגיה — גירלז השתלבה לא רק בתחושת דור ה"יאקים", Young Urban Creatives לשיטתו של דייויד אינפנטה ממגזין Mashable, אלא גם מבחינה מוזיקלית היא תמיד שידרה את רוח התקופה והלהיטים החמים ביותר של אותה עונה: פאת'ר ג'ון מיסטי, אלט-ג'יי, קנדריק לאמאר, ליה אייסס וסולאנג' הם רק חלק משמות האמנים שמצאו את מקומם בפס-הקול של גירלז.

לסדרה אמנם אין פתיח, והפרקים נעים בין כאלו עתירי-מוזיקה לדלים אך עם זאת, כל פרק נסגר באיזשהו שיר שתואם את הלך הרוח עמו נחתם עוד פרק בעלילותיה הסוערות של האנה, גיבורת הסדרה. למרות שבחירות שירי הנעילה הן תמיד בחירות מצוינות, עבורי השיר שמסמל את גירלז יותר מהכל הוא דווקא Dancing on my Own של רובין המופיע במהלך הפרק השלישי בעונה הראשונה. האנה מגלה שבן-הזוג המיתולוגי שלה הוא בעצם הומו, והיא נעה בין סטטוס מדכא לסטטוס מעצים (שימו לב לטוויטר גרסת 2012):

אז מי עומד מאחורי פס הקול המגוון הזה? האם זו אלכס פטסאוואס? ובכן – לא. מאחורי פס הקול של גירלז עומד מניש רוואל (Manish Raval), עורך מוזיקלי בעל רקורד מרשים ושני אנשי צוות נוספים: דניאל ליהיי (Leahy) ותום וולף (Wolfe). רוואל החל את דרכו בניינטיז המאוחרים, אז היה חלק ממחלקת עריכת המוזיקה של סרטים כגון ביג לבובסקי ודוני דארקו. לפי IMDB, רוואל החל לערוך מוזיקה לסדרות אי-אז בשנת 2007 וברשימת הסדרות אותן ערך מוזיקלית נמצאות סדרת הקומדיה המהוללת קומיוניטי, ניו-גירל בה משחקת זואי דשנל ולאחרונה גם את מיסטר רובוט. כשנשאל ע"י בילבורד מגזין אי אז ב-2013 מהי המוזיקה שהכי השפיעה עליו, התשובות היו די מפתיעות בסטנדרטיות שלהן: החל מגאנז אנד רוזס, נירוונה, ורד הוט צ'ילי פפרז ועד ללהקה שהבת שלו גרמה לו לאהוב – וואן דיירקשן.
רוואל מספר שתהליך העריכה של פס-הקול הוא פשוט תכתובת אימיילים לאורך כל השנה עם לנה דנהאם, ג'אד אפאטו המפיק וג'ני קונר הבמאית — הם מחליפים ביניהם לינקים לקליפים שאהבו, קטעים מקונצרטים ודברים שרוואל כבר למד להבחין שדנהאם תאהב. באחד מהראיונות שנערכו ב-2016, עם תום העונה החמישית של הסדרה, רוואל סיפר כי הייתה לו אובססיה לנעול פרק עם מוזיקת קאנטרי. כך מצאה את עצמה פטסי קליין עם She's Got You בתום הפרק הרביעי של העונה הרביעית.

במהלך כל עונות שידוריה, גירלז שילבה מוזיקה סופר-עכשווית ו"נכונה", ואף שיבצה רצועות פחות מוכרות, חלקן זכו להכרה רחבה בזכות זמן המסך שהוקדש להן. אולם מעבר לכך, עבור הסדרה הקליטו גם כמה רצועות מיוחדות שהושמעו לראשונה על גבי המסך הקטן (או הקטן יותר בסטרימינג): הביצוע של Aurora ל-Life on Mars של דיוויד בואי, או הביצוע של Vampire Weekend ל-I'm Going Down של ברוס ספרינגסטין הן רק שתי דוגמאות לכך; בנוסף לכך אמנים רבים תרמו שירים שלא נשמעו קודם לכן כמו בק, מיגל, לילי אלן ורבים נוספים.
קולו של הדור לא יכול להתבטא רק באמצעות חלקי גוף לא מגולחים או מונולוגים נרקסיסטיים על כוס קפה ברוקלינאית. צוות גירלז מוכיח שקולו של הדור הוא גם המוזיקה המלווה אותו.


לפלייליסט ספוטיפיי שיצרו החברים ב-HBO לחצו כאן, לפלייליסט אפל מיוזיק מקוצר שיצרנו אנחנו — כאן.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0