Homeאלבומים חדשים

"הבן של מקרטני" // אלקנה כהן על האלבום "תעשי לי ילד" של לואיזה

צילום: יקיר אברהמי

את הביקורת הזאת כתבתי פעמיים: לפני שקרס המחשב (בלי שהספקתי לשמור), ואחרי שהוא התעורר לחיים. בשתי הפעמים כתבתי שני דברים שונים: בגרסה הראשונה, ניסיתי לכתוב ביקורת על האלבום החדש של איתי סחרוף ולואיזה בלי להזכיר את צמד המילים "ברי סחרוף" אפילו פעם אחת. אחר כך מת המחשב והיה לי קצת זמן לחשוב על זה שוב.
חשבתי על זה ככה: זו לא בושה להיות הבן של ברי סחרוף – זה בעצם כבוד גדול, בוודאי לא פרט ביוגרפי שצריך לשמור בסוד, חלילה. אז הנה: איתי סחרוף עושה מוזיקה מצוינת, שקצת מזכירה את אבא שלו – זה דבר טוב כמובן, כי ברי סחרוף הוא אחד המוזיקאים הישראלים הגדולים ביותר בהיסטוריה, ונראה לי שגם אני הייתי שמח אם יגידו שאני מזכיר את אבא שלי. בכל זאת.

ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו:
"תעשי לי ילד", האלבום השני של איתי סחרוף ו"לואיזה", הוא אלבום מעולה. הוא מתחיל, וגם מסתיים, בניחוח מזרחי עם דיסטורשן (בעצם, למה ניחוח? מוזיקה מזרחית עם דיסטורשן), שבא טוב במיוחד בשיר הפותח "פנים רבות". הוא ממשיך לתוך ניאו-דיסקו עכשווי בשיר הנושא, חודר למחוזות הרוק הכסאחיסטי יותר ב"עיר בלבן" וב"אל תוותרי".

"אהבה אחרת" מביא קצת אלקטרוניקה וקצת רוק ים תיכוני בנוסח כנסיית השכל, ו"חם ביום וקר בלילה" הוא כבר, איך לומר את זה? ברי סחרוף לגמרי, כולל שי צברי כעסקת חבילה.

הכתיבה של איתי סחרוף ועידן תלמוד – גם המילים וגם הלחנים, היא ברמה גבוהה מאוד. כבר הרבה זמן שאני מתגעגע לכתיבה טובה כל כך בעברית, עם שורות כמו "לא קדושים פה, בין חיים לסרט, חלומות על ארץ רחוקה" (מתוך "עיר בלבן"), או "קומי והעירי כי חלמנו בהקיץ, משוועים למים וטיפה כבר לא תספיק" (מתוך "חם ביום וקר בלילה"). לאלו מצטרפת חבורה משובחת במיוחד של מוזיקאים ונגנים, כולל את רון בונקר שגם הפיק מוזיקלית את שלושת הקטעים הראשונים (עם עדי הר צבי), דרור שם טוב ועוד.
אז הנה הסיכום: אלבום די קצר, הרבה גיטרות, הרבה מוזיקה מזרחית, וקול שמזכיר מאוד זמר ישראלי אחר, אחד בשם ברי סחרוף, וזה טוב כמו שזה נשמע.
*לא לשכוח ללחוץ SAVE*

להאזנה בבנדקמפ

COMMENTS

WORDPRESS: 1
DISQUS: 0