מתת, עוגן וטבעון // נדב הולנדר בריאיון והשמעת בכורה לאלבומו החדש ״מתת ועוגן״

אנחנו שמחים להביא לכם בבכורה את ״מתת ועוגן״, אלבומו הראשון של נדב הולנדר מתוכו יצאו הסינגלים הנהדרים ׳רגע לבד׳ ו׳אפניים׳.

 

עטיפת האלבום "מתת ועוגן", עיצוב עטיפה: RRNR Studio

נדב נכנס לבית הקפה התל-אביבי בו נפגשנו כשהוא אוחז בעטיפת האלבום החדש שלו. ״אין בפנים את הדיסק״, הוא מתנצל, ״אבל רציתי להראות לך את האלבום״. ניכר בו שהוא מתרגש מהעטיפה, וכשנגענו לרגע בשחרור דיסק פיזי לאוויר הוא גם ציין עד כמה זה היה לו חשוב שיהיה משהו מוחשי שאפשר להחזיק ביד. ״על מה אדפיס מחווה לדייויד הוקני? על mp3?״, הוא צחק.

אבל רגע, לפני דייויד הוקני – בואו נתחיל מההתחלה. את נדב הולנדר אתם בטח מכירים גם כחלק מלהקת הליווי של אלון עדר שם התחיל כנגן בס וגם כזמר ששירו ׳יומבו׳ הוקלט ל׳סיכום החיים עד עכשיו׳, אבל גם מהצגת הפרינג׳ ׳מייקל׳ אותה יצר עם חבריו לאנסמבל; אולי גם שמעתם לאחרונה את הביצוע המופלא שהקליט ל׳ענבלים׳ לרגל ציון ארבעים שנים לאלבום המופת של להקת ששת.

מה עוד? הולנדר גם עובד כעת על סדרה חדשה עם חבריו לצוות ׳מייקל׳, סדרה שמבוססת על אותה אזכרה מופרעת ומהפנטת שעורכים בני משפחתו של מייקל לזכרו. פרט לכך הוא פוצח בסיבוב ההופעות לרגל אלבומו הראשון ׳מתת ועוגן׳ שלשמו התכנסנו כאן היום.

נדב, אם נחזור רגע להתחלת הקריירה המוזיקלית שלך – איך מצאת את עצמך בלהקה של אלון עדר?
״לאלון ולי יש הרבה חברים משותפים אבל בעצם נפגשנו לראשונה ברחוב. הקשבתי לאלבום הבכורה שלו באזניות כשפתאום הוא חלף מולי ברחוב ופשוט הוצאתי את האזניות מהאזניים ואמרתי לו: ׳היי! זה אתה!׳. הצטרפתי ללהקה בתור הבסיסט אחרי הרבה שנים שלא ניגנתי בס״

ב״מתת ועוגן״ אתה מנגן על כל הכלים, לא רק על בס. מאיפה הידע המוזיקלי?
״על כל הכלים פרט לחצוצרה של ספי ציזלינג ולכינור של אבנר קלמר. למדתי לנגן על הבס בתיכון, ביגור. אני במקור מטבעון ועשיתי בגרות על הבס, למדתי ג׳אז. על הגיטרה והפסנתר פשוט התחלתי לנגן ועל תופים אני יודע ממש את הבסיס הנדרש בשביל לבקש תמיד להיות על התופים, שהם משאת נפשו של כל נגן.״ כשאני מתפלאת למשמע העניין הזה עם התופים, הולנדר מוסיף: ״כן, כל פעם שיש הזדמנות לתופף – אני רץ לעמדת התופים.״

אז אם אתה מנגן על כל הכלים באלבום, איך בעצם בנויה ההופעה? מי מנגן איתך?
״חברי ילדות באים להופיע איתי. בכלל, ספרתי ואם סוכמים את השנים שאני מכיר את האנשים האלה – מגיעים ל-130 שנים. את נעמן טל (שמלווה את הולנדר על גיטרה וקלידים – ש״ר) אני מכיר עוד מכיתה ט׳ וניגנו בתחילת החודש באוזןבר ולאחרונה גם במצפה רמון בהופעות ניסוי כלים, לפני הופעת הבכורה שתקרה ב-28/11 בלבונטין.״

אתה כבר נמצא לא מעט זמן על במות, זה היה שונה הפעם?
״זה לגמרי אחרת. יש את הקטע הזה שצריך לדבר בין השירים – בהופעות עם אלון אני לא צריך לדבר, הוא עושה את העבודה הזו. אבל פתאום גיליתי שאני ממש אוהב את זה ונהנה לדבר מול הקהל. שותים כוס יין אחת לפני ההופעה ואפשר לפטפט…״

אז אם כבר בפטפוטים עסקינן, ספר לנו קצת רקע על האלבום החדש.
״לפני שלוש שנים, בקיץ 2014 במהלך צוק איתן נסעתי לקיבוץ העוגן לסשן הקלטה ראשון לשירים שכתבתי בשנים שקדמו לכך. מאוד אהבתי את האולפן הזה כשהקלטנו שם את ׳סיכום החיים עד עכשיו׳. ביום ההקלטות קפצתי מכלי לכלי מהבוקר עד הלילה והקלטתי תשעה שירים עם רית׳ם סקשן, גיטרות, קלידים… הכל. אחד השירים האלה היה גרסא משלי ל׳יומבו׳ (שהולנדר שר ב׳סיכום החיים׳ של אלון עדר ולהקה – ש״ר). חמישה מתוך השירים האלו, כולל 'יומבו', מצאו את דרכם לאלבום.״

״במאי 2015, שנה לאחר מכן, חשבתי שכל תשעת השירים ימצאו את עצמם באלבום. נסעתי למתת כדי לסיים את האלבום, פתחתי את הקובץ של ׳העוגן׳ והבנתי שאני מרגיש משהו אחר לגמרי. כבר בערב הראשון כתבתי שם שירים וסגרתי שם שבוע עם עוד תשעה שירים ביד. פתאום היו לי שני אלבומים, אלבומים של שתי תקופות: אחת שמתבשלת לאורך זמן והשניה של שבוע, קפסולת זמן של רגע מהחיים.״

אז יש לנו תשעה שירים מהישוב מתת בגליל העליון ותשעה מקיבוץ העוגן אשר בעמק חפר. אם היית נוסע היום לאיזו פינה מבודדת – היה יוצא אלבום שלישי?
״השירים של מתת מאוד מחוברים למה שעברתי באותה התקופה, ברחתי מהעיר לכתוב שירים. שירי העוגן הם אלה ששנים חשבתי שיהיו באלבום כשדמיינתי אותו. אם אסע היום – אני בטוח שיצא אלבום אחר לגמרי. אני אצטרך להקליט אלבום בכל עיר בארץ.

אני מאוד אוהב את סופיאן סטיבנס, הדברים שהוא עושה מדהימים. באיזשהו שלב בקריירה הוא אמר שיוציא אלבום לכל מדינה בארה״ב והוא באמת הוציא את מישיגן ואילינוי. ואז שאלו אותו אחר-כך למה הוא לא המשיך והוא הסביר שהוא סתם צחק. אני חושב שאני אמשיך…״

אז מה תהיה העיר הבאה?
״יש כבר עטיפה מוכנה לאלבום על טבעון. בכניסה לטבעון יש מפה מאוירת של טבעון שתתאים בול.״

הקדשת באמת את האלבום שלך להורים שלך, שגרים בטבעון.
״כן, אפילו יש תמונה שלהם כשפותחים את עטיפת האלבום, זו תמונה מביקור שלהם במתת כשהקלטתי שם. העטיפה של האלבום היא בעצם קולאז׳ של תמונות מתקופת ההקלטות במתת ובקיבוץ העוגן. רועי רגב, המעצב המוכשר של האלבום, ואני עשינו מחווה לדייויד הוקני שהוא אמן שאני מאוד מאוד מעריך שיוצר קולאז׳ים מחיבור של תמונות קטנות יותר; לקחנו תמונות מהעוגן וממתת, הנחנו אותן על הרצפה בצורה שמשתלבת לכדי תמונה אחת גדולה וצילמנו את כל הדבר הזה ממעוף הציפור. אני מאוד מתרגש כי רועי עומד להביא לי את הקולאז׳ המקורי ממוסגר… זה קולאז׳ די גדול״, הוא מחווה עם הידיים לגודל של כגיליון.

David Hockey / Mother

עטיפת "מתת ועוגן", עיצוב עטיפה: RRNR Studio

בשיר 'מתת' מופיעות נביחות של כלבה, זו היא שמציצה פה  מהפינה השמאלית התחתונה של עטיפת האלבום? אני חייבת להודות שהשיר ממש הזכיר לי את Martha של מקרטני במחווה הזו לידידינו ההולכים על ארבע.
״כן! זאת באמת היא. פגשתי אותה במתת ועל-מנת להדגים את הכיף שהיה לנו בשיטוטינו בישוב גייסתי את ואלס הדנובה הכחולה של שטראוס ושדרגתי עם נביחות כלבלב – שיר משועשע כזה אבל אני באמת חושב שיש המון חוכמה קיומית שאפשר לשאוב מידידינו על ארבע. Martha זה שיר שאני נורא אוהב, היינו מאזינים לו המון בבית על תקליט שרוט שאמא שלי שחקה משנות ה-60׳ מרוב האזנות. זה גם שיר שמקרטני ביצע בעצמו, בלי חברי הלהקה… זה ממש שיר שלו לבד.״

המשכנו בתמה הזו של 'לבד' כשנדב הסביר מדוע הבחירה של 'רגע לבד' כסינגל ראשון עשתה לו הרבה שקט בלב: "כשאסף רחמני (מהוצאת קמ"ע, ההוצאה של 'מתת ועוגן' – ש"ר) אמר לי שכדאי להוציא את 'רגע לבד' כסינגל הראשון משהו בי ממש נרגע. יש איזה עניין שהסינגל הראשון צריך להיות זה שיש לו את הסיכוי הכי גדול להצליח, ובאמת יש שירים יותר תזמורתיים או גרנדיוזיים באלבום כמו 'אפניים'. 'רגע לבד' הוא ממש ה-DNA של האלבום; הוא גם מופיע באלבום ממש איך שהוקלט ומוקסס, למרות שניסינו להעביר אותו עוד תהליך – חזרתי אחורה לגרסא הראשונית שלו."

בעצם מאז מאי 2015 אתה עובד על לסיים את האלבום. יש תחושה של הקלה עכשיו?
"כן, ברור. אחרי שנה עם שיר שלא עשית לו אקספורט לגרסא הסופית אתה מתחיל לחשוב לעצמך 'אולי חסר פה גם ויברפון?' והדרך הכי טובה להתניע זה להוציא את השירים כמה שיותר מהר!"

יש גם את העניין ההפוך – להתאהב במשהו שיצרת ולא לרצות לזוז ממנו כי כבר שמעת אותו כל כך הרבה פעמים…
"לגמרי. לרוב אתה מתאהב בסקיצה והרבה פעמים היא לא באמת שמישה. במתת, למזלי, הקלטתי בצורה די שמישה. נגיד הגרסא הכי טובה של 'השומר' היא הסקיצה שלה, גם 'בלעדי'. אתה מנסה לחצות הרים וגבעות כדי להגיע שוב למקום הזה של הסקיצה…."

גם הגרסא של 'יומבו' היא גרסא מאוד רזה לעומת הגרסא שיצאה ב'סיכום החיים עד עכשיו'.
“מאוד רציתי להוציא את יומבו כסינגל אחר – כזה שלא יצא כבר לפני שנתיים-שלוש, מוזר להוציא לרדיו משהו שכבר היה שם. הגרסא הזו שבאלבום שלי מאוד קרובה ללבי – היא ממש מסמלת את סוף היום ההוא בעוגן שהיה יום מאוד מרגש. יש בגרסא הזו משהו מאוד לילי, אולי רק אני שומע את זה…. כשסיימנו להקליט ב-2 בלילה, אמרתי לשלומי הטכנאי משפט שמצא את עצמו בתוך ההקלטה: 'בסוף יצא מזה משהו'; ככל שהתקדמו ההכנות לאלבום שמחתי שהמשפט הזה נשאר בפנים כי יש בו הרבה משמעות: גם יצא שיר, גם אלבום וגם יצאה מערכת יחסים עם זו שנכתב לה השיר במקור."

והוא היה חייב לנעול את האלבום.
"ברור."

אבל למה היית חייב לחכות בעצם להוציא את יומבו בתוך אלבום? בעצם יצרת שני EPs שיכלת להוציא בנפרד, או אפילו כסינגלים. למה אלבום?
"תראי, יש כל-כך הרבה חוסר ודאות בנוגע למוזיקה ולמדתי לסמוך על הדבר הזה שאי אפשר לסמוך עליו – תחושה. זה מה שאני מרגיש – אני לא רוצה להוציא עוד שיר ועוד שיר. האלבום הוא מן נקודת ציון כזו שהיא משמעותית."

כמו לראות ילד גדל – שאם תראה אותו כל יום, נדמה לך שהוא לא גדל, אבל אם תראה אותו פעם בשנה זה יראה ממש עניין.
"כן, בדיוק. גם העניין של אלבום פיזי – אנשים שואלים אותי 'מי בכלל מקשיב לדיסקים?!' ומעבר לזה שאני מקשיב לדיסקים – זה כיף לדעת שיש משהו שאפשר להחזיק אותו. על מה אני אדפיס מחווה לדייויד הוקני, על mp3?"

יש עוד משהו קצת 'אולד-סקול' במוזיקה שאתה עושה – אתה לא שר באנגלית. לא רק שאתה שר בעברית, אלא גם ספציפית שירי משוררים, 'השומר' הוא שיר של אלי אליהו. נראה לך שתשיר באנגלית?
"לא, אני שר בעברית. יש איזה קטע קצר שאני שר באנגלית בהופעה אבל זה מרגיש לי מאוד מוזר. אני חושב שלהלחין שירה זו אמנות, במובן הזה אנחנו ממש ברי-מזל שגדלנו פה והאזנו למוזיקה עברית שעושה הרבה כבוד לשירה העברית: היא יושבה לחלון, תוכי יוסי… למיקי גבריאלוב יש ממש טביעת עין לשירה מולחנת. לפני כמה שנים שאלתי שורות מתוך ספריו של יואל הופמן, שהוא הסופר האהוב עליי, והלחנתי אותן – אני ממש אוהב לעשות פרוייקטים כאלה. הרמתי לפני כמה שנים גם מופע מחווה ל'קצת אחרת' שאפשר למצוא ביוטיוב."

תגיד, אתה תמצא את עצמך בסוף בקיבוץ? מחוץ לעיר?
"זה תמיד קורץ, אבל אני לא חושב. יש באלבום שיר שנקרא 'טיפות' והוא קצת מדבר על הנושא הזה של ההתבודדות וההקלטה במקומות מחוץ לעיר. כשאתה על חוף הים ומסתכל על החיבור בין הים לשמש אתה אומר לעצמך 'למה לעזאזל לחזור לעיר עם הפיח והרעש?'"

 

מזמינים אתכם להאזין ולרכוש את האלבום 'מתת ועוגן' בבנדקמפ, לעקוב אחרי נדב הולנדר בעמוד הפייסבוק שלו, ולהגיע להשקת האלבום שתיערך ב28/11 בלבונטין.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0