Homeאלבומים חדשים

שנת החתול: מור מריג' על "The Laughing Apple", אלבומו החדש של קאט סטיבנס

יוסוף אסלאם חוזר לשם דרכו הכרנו אותו ומוציא אלבום חדש ונוסטלגי עם קריצה לתקופה הכי מוצלחת שלו

ארבעה אלבומים הוא הספיק לשחרר מאז הצהיר שלא ישוב עוד להחזיק בגיטרה. האחרון שבהם יצא השנה, זאת אומרת ממש עכשיו, ב-15 לספטמבר, תחת השם The Laughing Apple. מי שבקיא קצת בדיסקוגרפיה בטח יגרד את התאים האפורים ויתהה למה השם הזה מוכר לו. ובכן, הנה זה בא, "התפוח הצוחק" הופיע כבר ב-New Masters, האלבום השני שהוציא קאט סטיבנס, הרבה לפני הרומן שלו עם האסלאם.

ובדיוק 50 שנה מאז אותו רגע, הוא בוחר לקרוא לאלבום החדש בשם הזה ממש וגם להוציא את השיר ההוא מהבוידעם ולבצע אותו ממקום קצת אחר. אקוסטי יותר, קצבי פחות, אבל עם אותם מוטיבים אוריינטליים, שמפתיע לראות שתמיד היו שם.

ולא רק השיר הזה יצא מהבוידעם. יחד איתו, חוזר סטיבנס לעוד שלושה שירים שיצא לנו כבר לשמוע ממנו בעבר: Blackness of the Night, Northern Wind ו- I'm So Sleepy. כל אלה כבר נוגנו תחת המחט ב-67'. רוצים יותר מזה? You Can Do ו-Mary and the Little Lamb, הם גם שניים ששייכים לאותה תקופה, אך מעולם לא יצאו באופן רשמי וגם הם מוצאים מקום באלבום החדש.

"חזרתי לשירים האלה כי הבנתי שככה רציתי שהם ישמעו מלכתחילה", ומעניין שחוץ מלשירים, הוא בחר גם לחזור לשם שהיה מזוהה איתו אז, בשיא ההצלחה. כן, זו הפעם הראשונה מאז 78' בה הוא מרשה לעצמו להיקרא קאט סטיבנס, שוב.

ואם זה מרגיש כמו חתיכת נוסטלגיה, אז רגע, חכו עם זה קצת. את האלבום הזה הפיק לא אחר מפול סמואל-סמית', שנשלף משנות השבעים והיה אחראי לשני אלבומים קלאסיים, כנראה גם המוכרים ביותר שהוציא סטיבנס: Tea for the Tillerman ו- Teaser and the Firecat. וגם את הגיטריסט ששיתף איתו פעולה אז, אלון דיוויס הוא הביא משם ויחד הם רקחו מחדש את הסאונד האקוסטי הטהור שכל כך מאפיין את היצירה שלו.

אז נוסטלגיה במנות גדולות לגמרי יש לנו, אבל חוץ ממנה יש גם כמה שירים חדשים מהניילון, שתחת כל המעטפת הזאת, לא פלא שגם הם מריחים מהסאונד הישן והמוכר. לטוב ולרע, אין באמת משהו מפתיע בקאט סטיבנס. אני יודעת בדיוק מה אני הולכת לקבל ממנו; זה יכול להיות מוצלח יותר או פחות, אבל תמיד תהיה שם הגיטרה העדינה והקול המלטף שלו ששומר על האיכויות ועם השנים רק הופך חם יותר ויותר. תמיד יהיו שם הפשטות, האופטימיות והרוחניות ותמיד יהיו שם הרוגע והנחמה. הוא לא מתאמץ להביא איתו איזשהו משהו חדש, הוא פשוט עושה מה שהוא יודע לעשות כל כך טוב. הוא פשוט קאט סטיבנס. וזה פשוט נעים שזה ככה. מה הפלא שהוא בחר לחזור לשם הזה.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0