הדרך ליצי/רה: על האוסף Cre/ation של פינק פלויד

כבר כמה שבועות שבמערכת שלי מתנגן אלבום שאני פשוט לא רוצה להחליף. כלומר, חוץ מאשר להחליף בין שני הדיסקים של האלבום הכפול הזה.

Cre/ation של פינק פלויד, שיצא בסוף השנה שעברה, הוא יותר יומן עבודה מאשר יצירה מוגמרת: אוסף של קטעים שמתארים את הדרך שפינק פלויד עברה מההתחלה ועד רגע לפני השיא של Dark Side of the Moon. העבודה שמתוארת ביצי/רה היא עבודה של חיפוש אחרי צליל ואחרי אמירה מוזיקלית. דרך שמשתנה כל הזמן, אבל שומרת על כיוון ברור ועל מאפיינים שאפשר לזהות. האלבום מתחיל ברמיקסים מתוך אלבום הבכורה של פינק פלויד, The Piper at the Gates of Dawn, והתקופה בה הכוח הדומיננטי בלהקה היה הגיטריסט והסולן סיד בארט. התדרדרותו הנפשית של בארט הביאה לעזיבתו את הלהקה והחלפתו בדיוויד גילמור, אך גם בעזיבת הסגנון הפסיכדלי/ ילדותי של אלבום הבכורה והתקרבות אל הבלוז המסורתי שרוג'ר ווטרס ודיוויד גילמור הביאו איתם, והמורשת הג'אזית של ריק רייט הקלידן.

האלבום מלווה את הניסיון של פינק פלויד לכתוב מוזיקה לסרטים בתחילת שנות השבעים ונותן מקום של כבוד לפסקול שהם כתבו לסרט של מיכלאנג'לו אנטוניני. אנטוניני לא אהב את הקטעים של פינק פלויד והם נגנזו, אבל כשמקשיבים להם עכשיו, אפשר לשמוע איך “Us and Them”, למשל, נולד מתוך סקיצת פסנתר/בס שרייט הקליט כמה שנים לפני הצד האפל של הירח.

עוד ביטוי של אותה שיטת עבודה הוא הקטע “Nothing Part 14”, כבר מהתו הראשון אפשר לזהות במה מדובר: זוהי למעשה סקיצה חלקית (וארוכה מאוד) של היצירה “Echoes” מ-1971. הסקיצות האלו מאפשרות לנו הצצה למה שקרה בתוך המוח של חברי פינק פלויד כשהם כתבו מוזיקה יחד.

עוד הצצה כזאת מתאפשרת בגרסת ההופעה של “Atom Heart Mother” שנמצאת באלבום: מדובר ביצירה מסובכת ומורכבת שחברי פינק פלויד שנאו תמיד (גילמור הגדיר אותה כ “Rubbish”, ווטרס מסרב לנגן אותה, וניק מייסון הסביר באוטוביוגרפיה שלו כמה הלהקה היתה לא בשלה לסוג כזה של עבודה). הגירסה שבה לא השתתפו התזמורת והמקהלה, אלא רק הלהקה עצמה, מזכירה כמה הקטע הזה הוא מרגש וחזק, ושקצת חבל שחברי פינק פלויד זנחו אותו ולא נתנו לו את המקום הראוי.

Cre/ation מסתיים בשלושה שירים מתוך פסקול נוסף – “Obscured by Clouds” שהוקלט תוך שבוע במקביל להקלטות "הצד האפל של הירח". שלושת השירים האלו, שנכתבו על ידי גילמור (Childhood’s End), ווטרס (Free Four) ורייט (Stay), הם פשוטים וקלילים, ומזכירים שפינק פלויד היתה מיתוס עוד בזמן אמת, אבל גם רביעיית מוזיקאים שפשוט אהבו לנגן וליצור יחד. עד שהם הפסיקו לאהוב.

עשרות ספרים נכתבו על פינק פלויד, והיוטיוב עמוס במאות סרטים דוקומנטריים על התופעה הזאת, אבל אם רוצים להבין אותה באמת, אפשר פשוט לפתוח את יומן העבודה המוזיקלי הזה, ולהבין איך נולדת יצי/רה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0