Homeאלבומים חדשים

בי קיינד, ריוויינד: שחר רודריג על TLC, האלבום החמישי של להקת TLC

אחד האלבומים המושמעים ביותר באזניות שלי בשבועות האחרונים הוא האלבום של TLC הנושא את השם המפתיע TLC. רגע. מה?! סטופ. ריוויינד. אנחנו כבר לא בשנות ה-90 וכבר עברו הרבה מים ב-Waterfalls מאז ששלישיית הבנות טי-בוז, לפט-איי וצ'ילי הופיעו על כל מרקע ושודרו בכל מקלט אפשרי. נדמה שהעולם השתנה לא מעט מאז.

סקירה היסטורית קצרה, למי מכם ששכח (כי בכל זאת, עברו 20 שנים): TLC הופיעה לראשונה בחיינו בראשית שנות ה-90' עם האלבום: Ooooh.. On the TLC Tip, אולם להצלחה המסחרית שלהן הוביל דווקא האלבום השני תחת השם CrazySexyCool בו הופיעו השירים Creep ו-Waterfalls. שלישיית הבנות רוזונדה "צ'ילי" תומס, ליסה "לפט-איי" לופז וטיון "טי-בוז" ווטקינס הפכו לשם החם בתעשיית האר'נ'בי ולימים גם לשלישיית הבנות הכמעט-נמכרת-ביותר (הראשונה, אגב, היא הספייס גירלז).

הייחודיות של TLC ביחס להרכבים נשיים בניינטיז נבעה בחלקה מהישירות (ויש שיגידו בוטות) שלהן ביחס למעמד האישה: Unpretty שעסק בדימוי גוף (עם הקליפ הבלתי-נשכח) ו-No Scrubs האגדי הם רק שתי דוגמאות מפורסמות לכך. ב-2002, לאחר ההצלחה המסחרית הענקית של האלבום Fanmail, חברות הלהקה פרשו לעסוק בענייניהן האישיים; אולם המכה הקשה ביותר שניחתה על הלהקה הייתה ללא ספק מותה של ליסה "לפט-איי" בתאונת דרכים בהונדורס, והיא בת 30 בלבד.

טי-בוז וצ'ילי מעולם לא החליפו את ליסה בלהקה והמשיכו ליצור יחד; כחצי שנה לאחר מותה של ליסה, הלייבל שלהן שחרר את האלבום 3D וקולהּ של ליסה נשמע בו. בדיעבד, טי-בוז וצ'ילי טוענות ששחרור האלבום היה מוקדם מדי בתהליך האבל שעבר עליהן; בקליפ של Girl Talk מתוך האלבום ליסה אף מופיעה בדמות הפס השחור מתחת לעין שמאל (שימו לב בערך בדקה 2:00):

בינואר 2015, טי-בוז וצ'ילי העלו קמפיין קיקסטארטר שמטרתו הייתה להוציא אלבום חמישי ואחרון הנושא את השם TLC. בדיעבד, היה זה הקמפיין המהיר ביותר להגיע למטרתו בעולם המוזיקה (150 אלף דולר שהשיגו מעל 400 אלף בפועל), כשבין המממנים העיקריים היו ניו קידס און דה בלוק, בט מידלר, ג'סטין טימברלייק, קייטי פרי, סולג'ה בוי ועוד רבים וטובים. ועכשיו – שנתיים פלוס קדימה, האלבום הזה כאן.

האלבום הנושא את שם הלהקה, TLC, הוא ממתק לחובבי האר'נ'בי של שנות ה-90 ובכלל. בעידן בו המוזיקה השחורה והאלקטרוניקה חולשים על יותר מ-80% מהמוזיקה הפופולרית, אין ספק שאיחוי בין השניים יתקבל בברכה, בטח כשמדובר בהרכב שכבר ייצר הצלחות ענק בעבר.

הסינגל הראשון שיצא מהאלבום, Way Back שהוקלט יחד עם סנו(וווווו)פ דוג גם מתענג על הדברים האלה שלא משתנים:

Like Prince and Marvin Gaye
Like South side on Sunday
Some things don't ever change
Yeah, you and me
Cause we go way back
James Brown and Michael J
Like them high school parties
Some things don't ever change
Yeah, you and me
We go way back

עד כמה ש-Way Back הוא שיר מעולה, השיר האהוב עליי באלבום הוא It's Sunny שהופק ע"י רון פייר (מי שאחראי לפס הקול של "אישה יפה", אם כבר בנוסטלגיות ניינטיז עסקינן). השיר הוא בעצם סמפול שמשמר את האיכות הדיסקו-אית של השיר המאוס-משהו "סאני" והופך אותו לשיר ש-ליחו ממשיך לא לנוס. אי אפשר שלא להעריך נוסטלגיה שמשולבת בנוסטלגיה אחרת:

באופן כללי, מדובר באלבום נוסטלגי מאוד. הן מבחינת הטקסטים והן מבחינת הסאונד שלו – הוא מדבר על העבר, על העובדה שחברות TLC ספגו לא מעט קשיים כלכליים (American Gold), מגדריים (Perfect Girls) והקושי הגדול ביותר — איך לחזור לקדמת הבמה כשנדמה שההצלחה הגדולה ביותר שלך מאחוריך. ובכל זאת, גרסת הדלוקס של האלבום כוללת גם חמישה להיטי עבר שעברו רימאסטרינג: No Scrubs, Creep, Unpretty, Baby-Baby-Baby ו-Diggin' On You. למרות העובדה שקשה להתגבר על התחושה העילאית שמציפה מאזינים כש-No Scrubs מתחיל להתנגן, טי-בוז וצ'ילי בחרו כן לשלב את השירים הללו באלבום החדש שלהן.

האלבום ננעל ב-Joy Ride, מחווה למעריצים שנשארו עם הדואו לאורך השנים ואלו שתמכו בהן להוציא את האלבום החמישי ואולי אולי גם לא האחרון כפי שהבטיחו בקמפיין הקיקסטארטר.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0