קולות מהגיהנום: ספיישל רוני ג'יימס דיו והקולות הגדולים של המטאל הקלאסי

אם רוני ג'יימס "דיו" היה חי היום, הוא היה חוגג 75. אחד הסולנים הגדולים בתולדות המטאל, האיש שניגן גם עם חברי דיפ פרפל, עם בלאק סאבאת', וגם עם הלהקה שלו עצמו, אמריקאי שהסביר לבריטים איך מטאל אמור להישמע, והמציא את "קרני השטן", תנועת היד שהיום קשה לדמיין מופע רוק או מטאל בלעדיה. הקול של דיו, הנוכחות הבימתית שלו, וכנראה גם הקרניים, הפכו אותו לדמות מיתית כמעט בקרב מעריצי מטאל, כפי שאפשר לראות בסצנה הזאת של Tenacious D, בה ג'ק בלאק הצעיר מתפלל לדמותו של דיו התלויה על הקיר בחדרו – ונענה.
לכבוד יום ההולדת של דיו, הנה כמה מהקולות הגדולים של "הגל החדש" של המטאל הקלאסי, בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים.

רוני ג'יימס "דיו" – Rainbow ,Black Sabbath ,Dio ועוד
כאמור, דיו היה זמר אמריקאי, שלהקתו הראשונה Elf הופיעה כמופע פתיחה לדיפ פרפל באמצע שנות השבעים. ריצ'י בלקמור, גיטריסט דיפ פרפל, שמע את דיו שר ולפי תיאורו "צמרמורות עברו במורד גבו". מאוחר יותר בלקמור עזב את דיפ פרפל ויחד עם דיו הקים את להקת "ריינבואו". בהמשך, הצטרף דיו לחברי הבלאק סאבאת' אחרי עזיבתו של אוזי אוסבורן כסולן, ואחר כך הקים הרכב משל עצמו – דיו. הקול הגבוה והעוצמתי שלו הפך להיות נקודת הייחוס של זמרי מטאל מאז והלאה. בעיני (ובאזני) רבים, הוא נחשב עד היום לאחד מסולני המטאל הגדולים בהיסטוריה.

רוב הלפורד – Judas Priest
ג'ודאס פריסט היתה להקה שבמשך שנות השבעים חיפשה את הקול שלה, ואת הקהל שלה, ללא הצלחה רבה. היא מצאה את שניהם באלבום “British Steel”, אחד האלבומים שהגדירו את המטאל כפי שהוא נשמע היום. על רקע מסכי הגיטרות כבדים, הקול של רוב הלפורד נשמע חזק, צרוד וגבוה. הלפורד הגדיר מחדש איך צריכים להישמע קולות "גבריים", שיכולים לרדת נמוך, אבל לא מפחדים לעלות גבוה בעוצמה. לקול הלא מתפשר, הלפורד הוסיף לוק שהפך להצהרה אופנתית של המטאל – בגדי עור שחורים, ברזלים בכל מקום וזקן מרשים.

ברוס דיקינסון – Iron Maden
דיקינסון הצטרף לאיירון מיידן אחרי הקלטת האלבום השני שלהם, והיום קשה לדמיין את שנות השמונים של המטאל בלעדיו. מאז האלבום השלישי של הלהקה Number of the Beast, בו דיקינסון כבר השתתף בכתיבה, הקול הגבוה שלו הוביל את מכונת הרעש והאגו הגדולה שהיא איירון מיידן, והוא מצליח לחבר את המאזינים והמעריצים גם לשירים המורכבים יותר של הלהקה. ב-1993 דיקינסון עזב את איירון מיידן והחליט להתרכז בקריירת הסולו שלו. הוא חזר ללהקה עם האלבום Brave New World בשנת 2000 והמשיך איתה מאז ועד היום, לא רק כסולן, אלא גם כטייס של מטוס הלהקה.

ברוס דיקינסון והבואינג 747 של איירון מיידן

בראיין ג'ונסון – AC/DC
לא בטוח ש AC/DC נחשבת להקת מטאל, וגם יהיו כאלו שיעדיפו לכלול ברשימה כזאת את בון סקוט, הסולן הראשון של הלהקה, אבל בראיין ג'ונסון אחראי לכמה מהלהיטים הכי גדולים בהיסטוריה של הרוק ולאחד מהקולות הצווחניים (בקטע טוב) והגבוהים המצליחים בהיסטוריה. ג'ונסון הצטרף לאייסידיסי אחרי מותו של בון סקוט, וב-1981 כבר הקליט איתם את Back in Black. הלהקה שרדה בהרכב הזה כמה חילופי מתופפים ואת פרישתו של הגיטריסט מלקולם יאנג שהחל לסבול מדמנציה, אבל אובדן השמיעה של ג'ונסון, תוצאה לא מפתיעה של שנים רבות בסביבה רועשת במיוחד, הביא על הלהקה הזאת את הקץ.

קלאוס מיין – The Scorpions
מנותק יחסית מהסצינה הבריטית הדביקה ומאחותה האמריקאית עמוסת הכימיקלים, מיין הוביל את הסקורפיונז עם מטאל דרמטי ושירה אופראית, גבוהה ונקיה יחסית. הבלדות של מיין הצליחו לרגש מיליונים ביבשת ובעולם כולו, והקול שלו נשמע עדין מספיק בשביל הרדיו המיינסטרימי, גם מעל מסכי גיטרות כבדים, עד היום. מיין היה אחד הכותבים היחידים במטאל שלא פחד לגעת באופן ישיר בפוליטיקה: מלחמות באפריקה, הסכסוך במזרח התיכון והמלחמה הקרה – כולם זכו לשירים של הסקורפיונז.
ומילה על רשימות (כמו זו): עמוד הויקיפדיה של קלאוס מיין מציין כי הוא נבחר למקום ה-22 ברשימת זמרי המטאל הגדולים בכל הזמנים. מי עקף אותו ברשימה? ובכן – פיל אנסלמו ורוב הלפורד, בצדק מוחלט, אבל גם פרדי מרקיורי ומיק ג'אגר, מה שמלמד אותנו שדירוגים בעולם המוזיקה הם אמת מוגבלת מאוד.

ג'יימס האטפילד – Metallica
השם האחרון ברשימה התפרסם שנה אחרי שדיו הוציא את אלבום הסולו שלו, ושנתיים אחרי שברוס דיקינסון הצטרף לאיירון מיידן, אבל הוא מייצג גל חדש ואת תחילתו של עידן חדש במטאל וברוק בכלל. אלבום הבכורה של מטאליקה, Kill ‘Em All, שיצא ב-1983, הראה לעולם שמטאל יכול להיות הרבה פחות דרמטי ותיאטרלי, הרבה יותר אפל, וכבר לא צריך לשיר גבוה כדי להיחשב מטאליסט. יחד עם התופים המהירים והבס המלוכלך, מטאליקה פתחה את הדלת לעולם חדש של להקות – צבעוניות פחות, אבל בפירוש לא פחות יומרניות.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0