ללקק את האצבעות: שחר רודריג על Vol.2 של H.E.R

בגיליון העשירי של מגזין הפרינט שלנו, תחת מדור "אלבומים (לא) חדשים", סיפרנו לכם שאחד מאלבומי 2016 שלנו היה Vol.1 של H.E.R, ושכמו שלפעמים קורה – הבנו את זה רק בדיעבד אחרי שהוא לא יצא לנו מהאזניים… אפילו כש-2017 הפציצה אותנו בתותחיה המוזיקלים הכבדים. הכרך הראשון שיצא בספטמבר 2016 היה לדעתנו אחד מאלבומי ה-R&B הטובים של השנה שחלפה, ואיכשהו עדיין – ההתלהבות לגביו נותרה לבעבע מתחת לפני השטח. והנה – פחות משנה עברה – וכבר הופיע לו כרך שני.

ראשי התיבות של H.E.R הם בעצם Have Everything Revealed ובניגוד מושלם – זהותה של זמרת ה-R&B עוד לא נחשפה (כן קיימות השערות שמדובר בגבי וילסון). הדמות מאחורי האלבום טוענת שתחת מעטה החשאיות היא יכולה ליצור בצורה האמיתית והכנה ביותר, בלי שייחסו למילים שהיא כותבת מטען עודף — קונספט מעניין, בייחוד כעת כשכל פיסת רכילות הופכת לנחלת הכלל מהר יותר משתוכלו לצלם עוד סלפי.

ואכן, כרך מס' 1 עסק לא מעט ביחסים בין בני זוג, פעמים רבות כחלק מאיזשהו דיאלוג פנימי ופתוח בין הזמרת לבן הזוג שלה. כרך 2 ממשיך באותו האופן, בדיאלוגים של אהבה ושנאה, על הקו בין הביחד ללבד. הכתיבה של HER מאוד אישית אבל לעיתים צורמת בה האישה החלשה, שמחלישה את עצמה לעומת הגבר שלה, ב-Vol.2 עוד יותר מאשר בראשון.

המוזיקה עצמה היא תענוג – עריכה ועיבוד מהוקצעים של R&B כמו שהיו עושים פעם בניינטיז, עוד לפני שהעצמה נשית הייתה דרישה מקדימה לכל אלבום נשי, ובייחוד של זמרות כהות עור (מזכירים לכם שביונסה וסולאנג' התחרו ביניהן על אלבום השנה של 2016). Vol.1 ללא ספק הרשים אותנו יותר, אולי מכיוון שפשוט הימם אותנו ומעתה והלאה כל דבר ש-HER תעשה כבר לא יטמון בחובו איזה גילוי חדש; עם זאת, Vol.2 הוא עדיין תענוג לייט נייט, ללקק את האצבעות.

לינק ל-Vol.1

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0