“Be Kind, Rewind”: אלקנה כהן על אלבומה השני של הדר שכטר

מוזיקה טובה היא מוזיקה מפתיעה, וזה בדיוק מה שהדר שכטר עשתה לי עם האלבום האחרון שלה “Rewind”. הפתיעה ואחר כך ריגשה והקסימה.
מהרגע הראשון, האלבום הזה נשמע שונה, במובן הטוב של המילה. הבהרה: הוא נשמע שונה ממה שהתרגלנו לשמוע כאן, מזמרות ישראליות. הדר שכטר מביאה אלינו סול ו-R&B שנשמע כאילו הוא מגיע עמוק מהברונקס או מדרום שיקגו, ולא מהנוף המוזיקלי הישראלי השגרתי.

“A Friend in Need”, מתחיל עם גיטרה רוקית, אבל הקול החם של שכטר נכנס ומבהיר שמדובר במשהו שקרוב הרבה יותר להיפ הופ, עם ביטים אלקטרוניים והרמוניות חמות.

“Keep Me in Control” כבר מתחיל בצורה הרבה יותר פופית, עם פסנתר ואחריו אורגן שמשתלט על האווירה, שוב עם אותם ביטים חדים ומדוייקים. שכטר שרה בקול וגרוב שלא היה מבייש את אלישיה קיז, והופעת אורח מלאת נשמה של ג'ואל קאווניגטון, הלוא הוא Rebel Sun, מחלוצי ההיפ הופ בארץ. באופן כללי, האלבום הקצר הזה מלא בנשמה: היא נמצאת בלחנים שלא משעממים לרגע, בשירה הלא מתביישת של הדר שכטר, בנגינת הגיטרות העדינה שמלווה אותה ובהפקה (של שכטר עצמה, בחלק מהשירים יחד עם אמנון לוי ועוד) שנשמעת גרובית וחמה.

“Last Resort” מביא את הגרוב הזה כמעט אל הפסגה: ריף גיטרות Fאנקי ומקפיץ מתפתח לתוך פזמון עשיר שדוחף את שכטר לשירה כמעט קצרת נשימה, וסולו חצוצרה שיושב בדיוק על הביט החם. גם בשיר הזה אין משהו שלא שמענו אף פעם בעבר – להיפך יש בו היסטוריה ארוכה של מוזיקת מוטאון, ג'אז, פאנק ונשמה, שקצת פחות נוכחת במוזיקה הישראלית.

כששמעתי את השיר האחרון באלבום, היתה לי תחושה משונה שכבר שמעתי אותו פעם. האזנה קרובה גילתה לי שצדקתי, זה השיר השני באלבום הזה. הרמיקס ל-Keep Me in Control, שסוגר את האלבום, עטף את השיר הפשוט והיפה הזה בשמיכה עבה של אלקטרוניקה שהפכה אותו לחם עד יותר, מרגש ומסעיר, בלי להאפיל על הגרסה המקורית.

שם האלבום הוא "Rewind", זה בדיוק מה שעשיתי ברגע שסיימתי להקשיב לו בפעם הראשונה. נסו בעצמכם.

האלבום המלא בבנדקמפ

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0