סנונית מבשרת: ראיון עם סמי בירנבך לרגל צאת האי.פי. "מיתר"

מיתר. צילום: סנדרין ספורטה כהן

האי.פי. "מיתר", שבו סמי בירנבך וחברי "מיתר" (לוראן כהן על גיטרות ובאס, אלכס פינקין על הקלידים, וארווה [Hervé] בן חמו על התופים) מבצעים ארבעה שירי משוררים בעברית הוא מסוג ההפתעות הנעימות שאיש לא ציפה להן. עיקר עבודתו של בירנבך לאורך השנים הייתה בשפות זרות, גם עוד כשהיה בהרכב המיתולוגי "מינימל קומפקט", וכיוון שאינו תושב הארץ זה לא היה בלתי סביר להניח שכך זה יישאר. אך עבודה על קאבר ל"אדבר איתך" של חווה אלברשטיין עבור הסרט "סוסי נייר" ב-2015 עוררה אצל בירנבך את המוטיבציה ליצור מוזיקה עם בעברית, וכעת אנו רואים פירות ראשונים של עשייה זו. כמובן שמיד ששמעתי על ההזדמנות לראיין את בירנבך מיד קפצתי עליה, כיוון שהתחברתי לחומרים האחרונים, וכחובבת פוסט פאנק וניו ווייב אני מודעת להיות "מינמל קומפקט" חלק מהדי.אן.איי של סצנת הרוק הישראלית ואף העולמית. אתם אולי לא יודעים זאת, אבל ה"דיי ג'וב" שלי הוא בהוצאת ספרים שמוציאה הרבה קלאסיקות ספרותיות ושירה, ולכן גם העיסוק בשירה עברית הוא משהו שיש לי זיקה אליו. שירה היא רק אחד מהדברים שאדם רב פעלים כמו בירנבךך מתמצא בהם, ולכן למדתי הרבה מהשיחה איתו. דבר שוודאי יעניין את רובכם הינה העובדה שעלתה, שלמעשה האי.פי. הוא רק פתיח לאלבום מלא של חומרים בעברית, שייצא בעתיד יחד עם הופעה.

איך למעשה ההרכב "מיתר" התאסף, למרות שחבריו באים ממספר ארצות שונות?
"אני מכיר את לוראן בתור אחד שבא מעולם הכתיבה, בתור סופר, מתרגם ועיתונאי. לא ממש הכרתי אותו בתור מוזיקאי, אני מכיר אותו מגיל 16 כשהיה בא לראות את "מינימל קומפקט" בפאריז, הוא פאריזאי במקור, במשך השנים הוא נע בין ירושלים ופאריז, הוא כרגע מתרגם לצרפתית את דורית רביניאן. ידעתי שהוא מנגן על גיטרה, להנאתו חשבתי, ויום אחד הוא אמר לי שישלח לי קטעים שהקליט, חשבתי שזה יהיה משהו ממש אוונגרדי ולהפתעתי היו המון דברים יפים ואטרקטיביים. מתוכם בחרתי את החומר שעכשיו יוצא, ארבעה קטעים".

אז אתה שידכת את המוזיקה למילים?
"כן, לקחתי שתי פואמות, אחת של (דליה) רביקוביץ' ואחת של (יונתן) רטוש, ושתיים אחרות, כיוון שאני שאני לא חי בישראל וקצת איבדתי את הקשר לשפה, פעם אחרונה שכתבתי חומרים בעברית זה היה ב-93', אז כתבתי שני שירים לאלבום בעברית של מלכה שפיגל. לא הרגשתי שאני מספיק שוחה בחומר כדי לכתוב עוד שיר בעברית, אז חיפשתי כותב ומצאתי את מאיר גולדברג. את מכירה אותו, אני משער".

כן, כשחיפשתי מידע עליו ראיתי שהוא כתב הרבה שירים שאני מכירה, ולאו דווקא קישרתי בינהם
"נכון, הוא כתב הרבה להיטים, לגלי עטרי למשל, אני מאוד הייתי מבסוט מהתוצאה ורציתי לעשות איתו פרויקט שלם, גם איתו וגם עם לוראן, אלה דברים שדחפו אותי לעשות משהו. האמת שלפני כן לא הכרתי את השיר של אלברשטיין שעשיתי, לא הכרתי כי לא חייתי בארץ".

בעבר הוצאת אלבום של שירי משוררים ("When God Was Famous") עם בנג'מן לאו מ-1989. מה תוכל להגיד על הזיקה שלך לשירי משוררים?
"באלבום ההוא עבדנו על שירים של דלמור שוורץ, משורר אמריקני שהיה האליל והמורה של לו ריד, וגם משוררים צרפתים, גרמנים, וגם הופענו איתו באירופה".

הפעם, אתה ניגש לשירה מכיוון אחר, או שזה אותו הדבר?
"זה לא אותו הדבר, עברו שנים, אז עבדתי בדיוק בתקופה ש"מינמל" התפרקה, וגם לאו אדם פורה מאוד, כותב הרבה ועם זיקה לדברים האלה. רצינו לעשות משהו ולא היה זמן, אבל בתקופה של פרפורי הגסיסה של "מינמל", התפנה זמן והקלטנו את כל הדמואים ב-14 ימים, אז יש לי כבר עבר עם זה, וגם אחרי זה יצרתי במסגרת פרויקט לכבוד 100 שנים למותו של ארתור רמבו שעשה מלחין בשם הקטור זאזו (Hector Zazou), שהיה המלחין האהוב על בריאן אינו. לצערי הוא נפטר מאז, והוא ביקש ממני אז לעשות את זה בעברית. זה פרויקט שיש גם קטע בו מלכה קוראת שיר בעברית וח'אלד, שזה זמר ראי פופולארי, עונה לה בערבית, ויש שם גם אנשים כמו ז'ראר דפרדייה, וכו'. זה פרויקט מאוד מיוחד שאני מאוד שמח שהשתתפתי בו".

סיקרנה אותי הבחירה ברטוש, הוא משורר מתנועת הכנענים, אבל הוא קצת יצא מהאופנה, לא בחירה מובנת מאליה
"נכון, אבל אני הוקסמתי מהשיר, הוא משורר מאוד קשה, ורוב השירים שלו קשים להלחנה, נראה לי, אבל אני מאוד אוהב אותו כי הוא ייחודי. השיר המסוים הזה, אהבתי בו מאוד את האנלוגיה בין ארוטיקה למוזיקה. הבנתי אותו בכללו אבל אני לא יכול להגיד שהבנתי כל מילה, כי זו שפה מקראית. עזרה לי בחורה בשם שרון ינאי מאקו"ם, שעובדת בנענע, היא ידענית גדולה בפזמונאות ושירה ישראלית, והיא פענחה לי מילה במילה מה זה אומר, כך שיש לי את כל הפירוש למה זה אומר. הבעיה השנייה הייתה איך להגות את זה נכון, כי יש את העניין עם הניקוד, אני לא למדתי תיכון פה בארץ אז זה רק מזיכרון איך להגיד את זה, אבל זה לא היה מספיק עבורי, אז פניתי לפילולוגית לעזרה וגם היא התקשתה. שרון תיקנה אותי. לי זה מאוד חשוב להגות את זה נכון. אני יודע שיש אמנים, נגיד אביב גפן, כל מילה שנייה שלו זאת טעות, ולו לא אכפת וגם לקהל לא אכפת, אבל לי אכפת.

לגבי השירים שכתב גולדברג, הרגשתי שהם מדברים על נוכחות שהיא חצי שם וחצי לא שם, כמו הלם מלחמה ב"בא עם לילה" או רוחות הרפאים של הפליטים היהודים באירופה משנות ה-30-40 ב"בדרכי לאן", שזה מתכתב עם המצב של הפליטים כיום שם (כמו במילים מתוך השיר: "נדידת עמים, זיכרונות דומים, נדידת עמים, מה השעה, תגיד,מה השנה, תגיד?"). בכוונה בחרת את השירים בגלל העיסוק הזה?
"לא, אני הבאתי את השירים למאיר בכך ששרתי את המלודיה, עשיתי מין שפה שלא קיימת, כדי שיוכל לכתוב את המילים על זה".
וואו, זה ממש סדר פעולה הפוך. לא משהו רגיל
"כן, ניסיתי לדמיין עברית שלא קיימת, כדי שיהי לו קל לחבר את המילים, והוא אמר זה ייקח קצת זמן, אבל לשמחתי זה לקח שבוע ל"בדרכי לאן", והוא בא עם "בא עם לילה" אחרי שבועיים, זה הדהים אותי לחלוטין, הזדהתי עם זה לגמרי. אמרתי לעצמי אני חייב לעשות אלבום עם הבנאדם הזה, עם הצוות הזה. אלה ממש שירים נהדרים".

אז הקלטתם את זה בפאריז?
כן, הקלטנו שם. לוראן, אחרי שהוא שלח לי את הדברים מפאריז, אמר לי שיש בנאדם שם (ארווה), מתופף עם אולפן, והוא גם מעריץ של "מינמל קומפקט". הוא התקשר ואמר לי שראה אותנו בפאריז בשנות השמונים, הוא אפילו דיבר איתי פעם, אז הוא הזמין אותנו לאולפן ואמר תבוא ותעשה מה שאתה רוצה, נתן לי carte blanche, אז אמרתי: אפשר בעברית? אז הוא אמר: למה לא, למרות שהוא לא שולט בשפה. וכך התחיל הסיפור".
והיה להם קשה לעבוד בשפה שהם לא מדברים?
"מוזיקה זו שפה אוניברסלית, הם רגילים לעבוד בתור מוזיקאים, יש כיום את התחום של מוזיקת עולם, נגיד מוזיקה אפריקאית, אז שפה זו לא בעיה".

זה פתח לך את התיאבון לעשות דברים בעברית?
"אני הייתי היחיד מקבוצת "מינמל" שלא עשה דברים בעברית, מלכה עשתה את האלבום "ראש בלטה", וברי ופורטיס, זה ידוע. זה חדש-ישן, מקודם לא ממש חשבתי על זה, אבל כששמעתי את עצמי עם השיר "אדבר איתך", זה היה וואו. כשלוראן בא אלי עם החומרים, אז יש גם את המפיק, שהוא גם יהודי, דרך אגב, כולם יהודים צרפתים, אלכס זינקין, שעובד עם כל מיני סוגי מוזיקה, פופ ורוק, והוא גם מנגן פסנתר, יכול לנגן דברים קלאסיים כמו ארתור רובינשטיין, וגם ג'אז. הוא ניגן קלידים בתקליט".

אז יהיה עוד דברים בנוסף לאי.פי?
"לא, האי.פי זה דבר נפרד, זו סנונית מבשרת. יהיו באלבום שהולך לצאת שמונה קטעים, אם הם ישתלטו על זה".
מתי הוא ייצא?
"זה כבר סיפור אחר, הוא לא ייצא עד שנהיה מוכנים להופעות. אין טעם היום להוציא אלבום בלי להופיע. אני בבריסל והם בפאריז, אז זה קשה, אני יכול פעם בחודש נגיד לבוא לשם, ולעבוד עם המוזיקה בבית. אז זה ייקח זמן, צריך לעבוד על השירה שלי. זה לא כמו "מינמל", שאפשר לאלתר".

אשמח לראות אתכם, כשזה ייצא. אז השיר "בדרכנו לאן" מתכתב עם תחושת זרות, של מהגר. אתה מתחבר לזה?
"כן, זה מדבר על המצב, על נדידת עמים. אגב זה שם שתפס, ככה גם קוטנר וקוואמי קראו לזה, אגב".

"הסאונד יצא שונה מהתחום בו התעסקת בעשורים האחרונים, אלקטרוניקה/דאנס. האם זאת סגירת מעגל, מבחינתך לחזור לרוק אתני?
"הנגנים האחרים בכלל לא באים מהעולם הזה של אלקטרוניקה. לורן בכלל מתעב אלקטרוני. אני הפוך, אני אוהב הכל. וזה היה מוזר. אבל גם כשהתעסקתי באלקטרוניקה הכנסתי אלמנטים של רוק כמו ניו ווייב או אתני, זה תמיד היה שם".

שמעתי קצת מהתוכנית שעשית עם קוואמי ב"הקצה", ובאמת רציתי לשאול לגבי אנקדוטה שהזכרת שם על מפגש עם ג'יימס מרפי מאל. סי. די סאונדסיסטם, אם החזרה של הסאונד ההיברידי בין רוק לאלקטרוניקה, משהו שהולך עם אנשים צעירים יותר, האם זה משהו שאתה מחובר אליו או נותן לך השראה?
"אני אחד האנשים שעשה את זה מההתחלה, ככה שברור שאני מכיר, אני מכין תוכנית רדיו שבועית ואני מביא דברים חדשים וגם ישנים, מטים באקלי וניק דרייק, דיוויד סילביאן ועד לכל דבר חדש כמו ברייק-ביט, דראם-אנד-בייס והיפ הופ. כל דבר משפיע, בצורה לא מודעת, אבל זה משפיע. הפקתי אמנים [צעירים יותר, כמו נובל ווג] והכנתי אוספים, אחד בשם Free Zone שיצא בשבעה חלקים בין 94' ל-2002, קטעים שהכינו לי במיוחד, זה התחיל מקטעים שהשמעתי ברדיו, לא למועדונים אלא צ'ילאאוט ששומעים בבית".

אתה גם עוקב אחרי היצירה בארץ?
"כן, יש דברים מעניינים. את אבי בללי מ"נקמת הטרקטור" אני מאוד אוהב. דברים משנות השמונים שהיו בקסטות. ויש גם בחורה אחת, נעמי חשמונאי, ששרון השמיעה לי דברים שלה. מצא חן בעיני. וכמובן הדברים החדשים של פורטיס. יש תקליט שעשיתי עם רדיו E.P.G.B. המועדון עם ההרכב "מידנייט דייסר", אליעזר פרץ הוא הטכנאי, הם ביקשו שנעשה משהו שכבר הקלטנו לפני שנה וברי גם על הגיטרה, השמעתי את זה לפרינז תומאס, מפיק, מיקסר ודי ג'יי נורווגי שהוא כוכב עולמי עם חברת תקליטים, אז הוא התקשר אלי במקרה אחרי שסיימנו את זה והוא שאל אותי על משהו אחר לגמרי, על נורווגי שהוא מכיר משנות ה-80, פר מרטינסן שהוא ה"סנדק" של הטכנו וההאוס הנורווגי, ותומאס רצה להוציא אוסף שלו והוא רצה אנקדוטה על להיט שעבדנו ביחד עליו, ואני סיפרתי לו אנקדוטה על זה וגם השמעתי לו את הקטע שעשיתי עם חברה' מישראל, והוא אהב ועשה רמיקס, וזה יצא עכשיו".

איך אפשר לסכם שיחה, שכפי שאתם רואים התארכה בגלל העובדה שבירנבך מכיר כל כך הרבה יוצרים מעניינים איתם הוא שיתף פעולה, ועל כולם יש לו משהו לספר, שגם מלאה בפרטים על תהליך היצירה של "מיתר"? יש מצב שאנחנו רואים פה שלב חדש לחלוטין בקריירה של בירנבך, ואני מאוד שמחה שהוא חלק איתנו את התהליך שהוא עובר, ועכשיו אני מלאת צפייה יותר מתמיד לראות את מה שמתבשל עכשיו ועתיד לראות אור בשנה הקרובה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0