עדכון גרסה: דביר כלב על "I See You", אלבומם החדש של The XX

מיד כשנפתח השיר הראשון בתרועת כלי נשיפה, ברור היה לי שהסינגלים שיצאו לפני צאת האלבום החדש של The XX היו מעין הצצה חטופה למה שמחכה לנו בפנים – הסאונד המינימליסטי המאפיין אותם כל כך, שהיה פורץ דרך כשהם הציגו אותו לעולם באלבום הבכורה הנושא את שמם מ-2009, נשאר בתור בסיס, השירה של רומי מדלי-קרופט שגם מנגנת בגיטרה ושל אוליבר סים שגם מנגן בבס נשארה דומה, הדינמיקה הטבעית שיש ביניהם ובין הקולות שלהם מאפשרת ל-XX לייצר את האווירה המיוחדת העוטפת את השירים שלהם, אך הפעם גם להוסיף עליו ולצאת ממנו לכיוונים חדשים.
הרבה מהשינוי אפשר להרגיש כבר באלבום הסולו של ג'יימי סמית', או בשם הבמה שלו Jamie XX, המתופף והמפיק של ה-XX. אלבום דאנס מצוין שלרגעים מזכיר את אותה אווירה, טריטוריה XXית כשהוא מארח את אוליבר ורומי בחלק מהשירים. ברגעים אחרים מורגשת הרוח הנסיונית שנחה על ג'יימי כשעבד על האלבום, מה שלא פגע בהפקה המדויקת שלו. הסאונד של ה- XX באלבום הזה עשיר יותר, קצבי יותר – כלי מיתר דרמטיים שבונים את המתח ומביאים אותו לשיא כמו ב-Performance המעולה, שבנוי על אותו סאונד מינימליסטי אליו התרגלנו ובכל זאת מעשיר אותו ולוקח אותו למקומות קצת אחרים. תרועת כלי הנשיפה שפותחת את האלבום בשיר Dangerous מייצגת מעין סימון מיידי למאזין – אם חשבת שאתה מקבל עוד אלבום שנשמע בדיוק כמו אלה שלפניו, תחשוב שוב. עם קצב שמזכיר מועדון אפל, מהיר יותר מכל מה שהתרגלנו אליו מהחבורה.

מעבר לתוספות של כלי הנגינה, בשני הסינגלים הראשונים, On Hold ו-Say Something Loving, אפשר לשמוע את הסימפולים משירים אחרים שנוספו פה כשכבה נוספת ומפתיעה. אמנם הם לא השתמשו בשירים מאד מוכרים, אבל הצינור דרכו העביר ג'יימי XX את Can’t Go For That של הצמד Hall & Oates משנת 81' ב-On Hold ואת Do You Feel It של The Alessi Brothers משנת 78' (שברגע הראשון נשמע לי כמו קטע משיר של הביץ' בויז), הצליח להתאים אותם בצורה מדויקת למיקום הנכון בשיר, כך שהוא מוסיף לו איזה טוויסט לא צפוי. בעיניי אחד הדברים הנהדרים באלבום הוא אותו דיוק. אותה אריזה מהודקת שהפתיעה את העולם באלבומם הראשון, בו אמנים רבים עוד מחפשים את עצמם והסאונד הוא בדרך כלל עוד גולמי, קיימת גם פה. גם אם לא כל השירים באלבום מעולים, רובם הם כאלה. Violent Noise משחק עם רעש מתגבר שנקטע בשקט פתאומי ומכין אותנו לגל הבא ועלול להשמע קצת כמו להיט EDM בפוטנציאל אך המילים בקטע דווקא מגיעות ממאבקו של אוליבר סים עם אלכוהול ובקונוטציה הזו השיר מרגיש עוצמתי הרבה יותר.

השיר הסוגר את האלבום – Test Me, מצליח בעיני להיות אקורד סיום מצוין בכך שהוא שיר שקט יותר, קולה של רומי המתאר משבר בין בני זוג, קשר שעל סף פירוק, אוליבר ברקע עוזר עם הרמוניות במקומות הנכונים אך המילים נגמרות באמצע השיר ומפנות מקום לקטע אינסטרומנטלי נוגה ונוגע ללב, כזה שחותם את השלב הזה, השלב הבא שלקחו ה-XX עם המוזיקה שלהם. נותר לנו להתרפק על האלבום הזה עם הביטים המחממים שלו שנדמה כי יצרו אותו לחורף קר, ואחר כך לחכות לצעדים הבאים, למקומות נוספים אליהם ירצו לקחת אותנו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0