לטפס אל הפסגה: שחר רודריג שוחחה עם עמית ארז לכבוד צאת אלבומו החדש

עמית ארז. צילום: Sean Gutierrez

עמית ארז. צילום: Sean Gutierrez

התוודעתי למוזיקת אינדי ישראלית כשעמית ארז כבר היה שם נרדף לאיכות, לביצועיסטיות, לותיק אמני האינדי שגם הצליח לפרוץ את חומת הבארבי. לכן כש-Everest יצא בנובמבר האחרון – הסתקרנתי לשמוע מה עוד יש לארז להציע, במיוחד לאור המעבר שלו לפורטלנד, אורגון בשנה שעברה. בשקט בשקט, האלבום הזה קנה לו מקום בלב שלי – בכנות שלו, באינטימיות שהוא מייצר וכן באיכות האליוט-סמית'ית שעוד נדבר עליה במהלך הראיון.

עמית, האלבום נושא את שמם של ה-Secret Sea, אולם הפעם הוא לא הוקלט עם כל הלהקה והקלטת אותו כסולואיסט. זה קשור למעבר לפורטלנד וחלק מהעניין של לתת שם לועזי וקליט או שזה פשוט המשך ישיר של האלבום הקודם שנשא גם את אותו השם וכותרת?
"שתי הסיבות נכונות. היה לי חשוב להמשיך לפעול בתור הסיקרט סי גם בשביל הנוחות בשוק הבינלאומי וגם בגלל שאני אוהב את השם ומזדהה איתו מאד. "אוורסט" אינו המשך ישיר של האלבום הקודם, מלבד היותו האלבום הבא אחריו… אבל בכל האלבומים שלי יש חוט מקשר מסוים, במיוחד בתכני השירים. מבחינה מוזיקלית שני האלבומים שונים מאד, כי בקודם היינו להקה ויצרנו קול ייחודי שלא יכול להתקיים ללא שאר החבורה. בהתאם הכתיבה שלי נדדה קצת למקומות אחרים כי הלהקה סיפקה לכך פלטפורמה הולמת".

"עם זאת, ב"אוורסט" עיבדתי והפקתי את כל המוזיקה לבדי אז מן הסתם זה שונה ובמובן מסוים זה קצת זרק אותי לתחילת הדרך של ימי "בלק לייט". נעזרתי בשלושה מוזיקאים מדהימים ששירתו אותי: החשוב מביניהם הוא הקלידן המחונן גיל אסייס (לשעבר מלהקת Missflag, כיום פועל תחת השם Glasys) שעבר לפורטלנד מעט אחריי והפך לחבר קרוב. המתופף הוא פול פולווירנטי שבעבר ניגן עם אליוט סמית' וכיום עם להקת Eyelids, ובשיר הפותח השתתף טאקר ג'קסון על פדל סטיל".

אני יודעת שזה קצת אולד ניוז ובטח שאלו אותך המון בעניין, אבל מה הוביל למעבר לפורטלנד?
"הרקע למעבר הוא מאד אישי, אספר רק שהאיפי "איפה אנחנו" שופך מעט אור על הנושא. מבחינה מוזיקלית הרגשתי צורך חזק לחקור מקומות חדשים, לפרק את הקיים ולגלות מה יקרה. זה שירת את המטרה כי לא דמיינתי שאכתוב ואשחרר אלבום חדש כל כך מהר. פורטלנד משכה אותי ספציפית בגלל המוזיקה שיצאה ממנה בעשורים הקודמים, בגלל שעניין אותי להגיע לאולפני ג'קפוט ואל לארי קריין, ותוך כדי השהייה גם גיליתי שהיא יפיפייה ומאד נעימה למחייה באנרגיות שלה".

ה-EP האחרון ששחררת, "איפה אנחנו", היה בעברית ועכשיו חזרת לאנגלית שיותר מזוהה עם היצירה שלך. כמה ארה”ב נוכחת באלבום, כמה אתה חושב שזה השפיע על הכתיבה ועל העיבודים?
"אני חושב שהנוכחות היא בעיקר בטקסטים. החיים באנגלית הובילו אותי למישורים חדשים ומלוטשים יותר של כתיבה. הסגנון הציורי עדיין דומיננטי אבל נוצר חיבור חדש לקרקע ולדיבור שגור ויומיומי, זה הגיע הרבה בזכות השימוש היומיומי בשפה. מבחינת יצירת האלבום – חוויית העבודה הייתה די זהה מפני שהגעתי לפה אחרי שנים של ניסיון מאלבומים קודמים עם הרבה שותפים שונים ואולפנים שונים – בסופו של דבר אתה עושה את אותם דברים".

אז הזכרת את אולפני Jackpot! Studio ואת לארי קריין שעבד (בין היתר) עם אליוט סמית' והאלבום באמת מרגיש עוד יותר אליוט סמית’י מחומרים קודמים "למרות שזה תמיד נכח ביצירה שלך. אתה מרגיש שרוחו שרתה עליך או שהבחירה באולפן הייתה דווקא מכוונת כדי לייצר משהו קרוב יותר לסמית’?
לא יצאתי במטרה לייצר משהו שקרוב יותר לסמית'. רציתי לעבוד עם טכנאי מדהים ועל הדרך לגרום לו להכיר אותי. האולפן המקורי שבו סמית' הקליט כבר אינו קיים כי הם עברו כתובת וגם הציוד השתנה…מה שבאמת עניין אותי זה לארי קריין עצמו – הסאונד שהוא מעצב בשילוב עם החומרים שלי שאכן מושפעים מסמית' הביאו לתוצאה הזו וזה גם הטעם שלי בסאונד, אז זה קצת ביצה ותרנגולת. רוחו של אליוט לא השפיעה על היצירה באולפן אבל בהחלט הייתה באוויר, מפני שלארי ידע כמה אני אוהב אותו ועל כן דיברנו עליו רבות. זכיתי לשמוע כל מיני אנקדוטות וסיפורים וסתם להחליף מחשבות עליו. התרגשתי במיוחד כשלארי השמיע לי קצת דברים שאף אחד לא שמע (עדיין), וגיטרת הבס שאיתה הקלטתי בכל האלבום שייכת ללארי וזו הבס שאיתה אליוט הקליט בשיר מיס מיזרי".

איך היה לעבוד עם לארי קריין? ובאופן כללי – פעם ראשונה שאתה מקליט בחו”ל? איך הייתה החוויה, כמה הדרך לאלבום הזה הייתה שונה מאלבומים קודמים?
"אכן פעם ראשונה. לארי הוא טכנאי פנומנלי מכל הבחינות ואדם מתוק, אכפתי ונעים. במקור רק קבעתי סשן לשני שירים וזה הפך לאלבום אחרי שהסשן הראשון עשה לי טעם של עוד, אז פתאום גם היתה השראה לכתוב עוד שירים. השוני העיקרי באלבום הזה היה בקצב העבודה – השירים נכתבו מאד מהר וגם הסשנים היו מאד זריזים, אם כי מפוזרים. העובדה שלא הייתי צריך לשקלל דעות של אף אחד חוץ משל עצמי גם כן תרמה מאד לקצב העבודה, ברגע שהיה לי רעיון בראש פשוט ביצעתי אותו והתקדמתי הלאה".

מזג האויר הקריר נוכח באלבום ולי לפחות זה מרגיש כאילו הוא הוקלט באסם מעץ באמצע היער. אם ככה, למה האלבום נקרא דווקא אוורסט?
"במהלך העבודה על האלבום מזג האוויר זז מחורף לאביב ולקיץ כך שדווקא החורף לא היה העונה הדומיננטית. הדימוי שלך מעניין מאד מפני שבמובן מסוים העיר פורטלנד היא סוג של אסם מעץ באמצע יער. הבניה מעץ שולטת כאן בשטחים נרחבים מאד ואורגון היא מדינה שמלאה ביערות וצמחייה. שלא לדבר על כך שהאולפן מלא בעץ, כדרכם של אולפנים. אז אפשר לומר שקלעת. לגבי השם אוורסט, בשיר Army Of Souls ישנה שורה שמאזכרת טיפוס על האוורסט בהקשר של הגשמה עצמית והתמודדות עם הדבר הזה שנקרא חיים בעולם הקפיטליסטי, להצליח לשרוד בלי להשתגע ובלי להתייאש, ולמה בעצם. זה מוטיב מרכזי בכתיבה שלי כבר שנים ובאלבום הזה הוא קיבל משמעות חדשה כי באמת עברתי מסע נפשי וגאוגרפי מטורף, מהרגע שעזבתי את הארץ ועד שהגעתי לפורטלנד, דרך פרידה מרסקת, ואז זה המשיך כמסע של בניית חיים חדשים מאפס במקום אחר ורחוק. היו לי עוד 2 שמות אופציונליים אבל אוורסט לקח די בקלות. העטיפה של שני קדר משלבת את הסביבה העצית יחד עם תחושת המבט כלפי מעלה".

יש באלבום גם תחושה של בריחה והתבודדות בטבע – Morning Fighter לדוגמא – מעביר מסר של מסע אישי. האלבום הזה באופן כללי מרגיש מאוד מאוד אישי, יש שיר שאתה מחובר אליו באופן מיוחד?
"זהו בהחלט האלבום הכי אישי והכי מדויק שלי עד כה. בעקבות הרקע שתיארתי בתשובה הקודמת יחד עם העובדה שהפקתי אותו לבד. מבחינת השיר – Special One. אסתפק בלומר שמי שצריך לדעת יודע וכל מי שיקשיב לשיר ולמילים יוכל להבין די בקלות".

כמה זמן לקח להוציא את האלבום הזה? ובאופן עקיף – יוצא לך להקשיב לאלבומים שלך?
"התחלתי להקליט בפברואר עם שני שירים מוכנים והסשנים המשיכו תוך כדי כתיבת שירים בתפזורת לאורך השנה. סיימנו מאסטרינג בסוף אוגוסט. בדר"כ אני ממשיך להקשיב למשך תקופה קצרה כי כל פעם יש עוד סביבה אקוסטית שאני סקרן לבדוק איך האלבום מצלצל בה, או אם אני רוצה להיזכר באיזה רגש מסוים שפעל בי דרך אחד השירים, אבל די מהר אני ממצה ומפסיק. לאלבומים הישנים אני מקשיב רק אם יש איזו סיבה מיוחדת ממש, זה קורה פעם בכמה שנים אולי".

מה הדבר הבא?
"לא יודע, זה בעיקר תלוי מה יקרה עם הדבר שעכשיו. יש כמה דברים שנבדקים אך הכל עדיין בערפל ומוקדם מידי לומר. לגבי ישראל ספציפית, סביר שתהיה הופעה בארץ בסוף 2017. בביקור הקודם בספטמבר הייתה לי חוויה מאד מרגשת שאשמח לשחזר בכל ביקור עתידי".

להאזנה ורכישה של האלבום בבנדקמפ
לעמוד הפייסבוק של הסיקרט סי

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0