הסיפור שאינו נגמר: תומר כהן זכה להכיר את קייט בוש דווקא דרך האוסף שלה – "The Whole Story"

אחד הדברים שאני פחות ממליץ עליהם זה להתחיל להכיר זמר\להקה דרך אוסף. קל נורא להשאר שם, במקום הנוח הזה, ומניסיון – דווקא באלבומי אולפן חבויים הדברים הטובים באמת.
אבל רצה הגורל והרומן הנפלא והנצחי שלי עם קייט בוש התחיל דרך The Whole Story, אלבום האוסף הנפלא והמסקרן שבניגוד למה שיכול לקרות עם אוספים, דווקא סחף אותי לקריירה עשירה, תיאטרלית, מלאת קסם, נוטפת כישרון וסקסיות כמו שרק היא יודעת – קייט.

maxresdefault

זה התחיל עם אנקת גבהים – השיר שנכתב בהשראת הספר בעל אותו שם של אמילי ברונטה. קאתי בת האצולה וסיפור אהבתם הבלתי אפשרי עם היתקליף, אותו בחור שאומץ על ידי אביה, תורגמו מספר שהפך מזמן לאבן דרך, לשיר שהוא לא פחות מיצירת מופת. השיר לקוח מתוך אלבומה הראשון The Kick Inside, אלבום נועז ומסקרן, עטוף בשכבת כשרון נוספת העונה לשם דיוויד גילמור. באופן אישי זה תמיד יהיה האלבום האהוב עלי. קייט בוש במיטבה, מעיזה לא מעיזה, מותחת עוד קצת את גבולות השירה והריקוד, הפסנתר והמילים.
והשיר הזה, אותו שיר שזכה גם לבוז מצד המדיה, עבורי תמיד יהיה הסיבה שלשמה שמיעת מוזיקה היא חיונית.

מאנקת גבהים ישר הייתי קופץ לשיר האחרון באוסף – Babooshka. כי הוא היה (ועודנו) קליט ומקסים. כייפי כזה, מעין קייט בוש ללא התחייבות לטווח הארוך. השיר תמיד נתן לי את ההרגשה של משהו שמסודר בסדר הנכון ביותר. המשקל הנכון של האצבעות על הפסנתר, הקול של קייט והמילים שאשכרה הצלחתי להבין בתור ילד. אפילו הקליפ היה מדויק, מצד אחד קייט סקסית בטירוף ומצד שני בוש מכוסה בהינומה שחורה ובבגד שמכסה אותה כמעט לגמרי. אה כן, ותוסיפו לכל זה את שבירת הזכוכיות שפיטר גבריאל הכניס לשיר. מדויק, גאוני, מעולה.

אל Wow התוודעתי לפני שנים בודדות בלבד. כלומר שמעתי והאזנתי לו לפני כן, אבל כנראה שלא באמת כי אם כן בטוח הייתי שם לב לגבהים ההיסטריים אליהם בוש מגיעה כמה וכמה פעמים בשיר. Unbelievable! השיר יצא ב-79' ולקוח מתוך אלבומה השני – Lionheart, אלבום שאפשר להגדיר כפחות טוב מזה שבא לפניו ואחריו (לטעמי) אבל היה ללא ספק בית הספר הטוב ביותר לקריירה של בוש.

שנתיים לאחר מכן, ב-1980, מגיע Never for Ever שאם עדיין היו אנשים ספקנים בקהל לגבי בוש, הרי שאחרי היופי של האלבום הזה הם נדירים כמו שקט בתל אביב. האלבום הניסיוני והמוצלח הזה תורם שלושה שירים לאוסף. Babooshka המדובר, Breathing המהפנט ו-Army Dreamers שגם אחרי 36 שנים נשאר רלוונטי ונוקב. שלושה שירים. שלושתם סוחפים, שונים, ונכנסים בקלות לרובריקת השירים האלה עם האומץ שיצליחו לשנות ולהכווין את המוזיקה לדרך מגוונת יותר.

במהלך שנותיי כמוכרן בחנות דיסקים יצא לי להמליץ על האוסף הזה לכמה וכמה אנשים. אנשים שרצו רק טעימה מקייט בוש, כי אלוהים יודע שהיא יכולה להיות לא קלה לפעמים, חלק חזרו וביקשו עוד ממנה, וחלק, אני מקווה, עדיין מתענגים על הצלילים האלמותיים שבידם.

The Whole Story הוא נהדר, אבל הוא גם שקר. האוסף יצא ב-86', עשור וטיפונת אחרי יריית הפתיחה שלה בעזרתו של גילמור. שלושה עשורים מאז ומרגיש שהסיפור לא באמת היה מלא שם – באמצע שנות השמונים, אלא רק התחיל.
קייט בוש היא היין המושלם, תהליך התסיסה המעניין והטעים ביותר לעיניי ואוזניי.

תגובות

וורדפרס: 1
  • comment-avatar

    כתבה מצוינת. אני מת על קייט בוש. האחת והיחידה ואין דומה לה!

  • DISQUS: 0