אין צורך במילים: עומר אסייס על האלבום החדש של הטריו Beats And Pieces

על הדרך בה אמני ג'אז צעירים מחפשים אלטרנטיביות לצורה הקלאסית של הז'אנר כתבתי כבר פעם מעל מסך זה. אם זה ניתאי הרשקוביץ' בישראל או אספרנצה ספאלדינג מהצד הלועזי של המתרס.
ברגע ששמעתי את הצלילים שיצאו מהטריו Beats And Pieces כאשר ראיתי אותם לראשונה אי שם לפני כמה חודשים בירושלים, הבנתי שזה לגמרי עוד מקרה מוצלח של התופעה. עכשיו כאשר יצא אלבום הבכורה האפונימי של ההרכב ניגשתי לבחון מהי הסביבה הטבעית שלו.

על ה-Pieces אחראי הסקסופוניסט, כותב המוזיקה ומנהיג ההרכב מתן צ'פניצקי. הנגינה של צ'פניצקי נעה בין צלילים ארוכים ונוגים כמו בקטע "עונות", לבין צלילים הרבה יותר מודגשים כמו שאפשר לשמוע אחרי דקה לתוך הקטע "R.3.” בכל אחד מהמקרים צ’פניצקי מראה שממש לא חייבים להחזיק גיטרה כדי להוביל פאוור טריו.
על ה-Beats אחראים רן לוי על הבס ואדם כהן על התופים. למרות שהשניים ממלאים חלל מוזיקלי אחר, הם בעצם מתפקדים כיחידה מיומנת אחת. הפתיחה לקטע
"Fourth Missing” היא פצצת גרוב מושלמת ודוגמה למה שהשניים מסוגלים.

14608028_10154525334924029_921505025_n

הקצב שלהם לא משתנה בצורה דרסטית, אלו בעיקר המקצבים שמתחלפים תכופות. לא מהר או לאט יותר, אלא פשוט שונה. אך גם בשונות הזו יש המון בכדי לאסוף את המאזין עוד קצת לתוך המוזיקה, במיוחד בהופעה חיה.
בלייב המוזיקה של ההרכב מקבלת מימד אחר, אינטנסיבי ושובה. אי אפשר להיות נוכח בהופעה אינסטרומנטלית של 3 נגנים ולא לשמוע כל פרט בבהירות, וכאשר הנגנים הם ברמה כל כך גבוה, זה עובד לטובתם.

תמיד מרגיש לי מוזר לקטלג מוזיקה לתוך ז'אנר מסוים, אבל לפעמים זו באמת דרך טובה להסביר מה שמעת כרגע. במקרה של השלישייה נושא הז'אנר מאתגר במיוחד, יש פה אינסטרומנטציה של ג'אז, מקצבים וברייקים שיכולים בקלות לעטר קטע אלקטרוני או אפריקאי ופראזות סקסופון שנעות בין בלדות לבין בלוז ופרי ג'אז.
בגלל כל אלו אני מתקשה לתאר את משבצת עליה המוזיקה של Beats And Pieces יושבת. אז אני אסתפק בלהגיד שהמוזיקה ובמיוחד האלבום של ההרכב הם אינסטרומנטלים, מגוונים, מהפנטים ובעיקר מקוריים מאוד.
ולמרות שהאלבום עומד בזכות עצמו, כאשר אני יוצא מהופעה כזו, אני נזכר שלפעמים כשהמוזיקה תופסת כל כל הרבה מקום, פשוט אין צורך במילים.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0