ב-2013 וויליאם בנסוסן, או בשמו המוכר יותר – The Gaslamp Killer, עבר תאונת אופנוע קטלנית שממנה כמעט ולא יצא בחיים. לאחר סדרת ניתוחים, וכשהוא מתאושש, החל להקליט את אלבומו החדש – Instrumentalepathy.
בנסוסן התחיל את דרכו המוזיקלית כדיג'יי בסצינת הרייבים של סן-דייגו, קליפורניה. אלבומו הראשון Breakthrough שיצא ב-2012 נחשב למופתי. הוא משלב בין ביטים שבורים לצד מוזיקה פסיכדלית וסימפולים.
ב-Instrumentalepathy חוויית המוות נוכחת ומהדהדת בכל טראק באלבום. Pathetic dreams, הטראק הפותח, הוא יצירה איטית, אינסטרומנטלית ומהפנטת, עם צלילים אלקטרוניים אפלים ואווירה מסתורית. בנסוסן הקליט אותו כשהוא מרותק למיטתו, מטושטש ממשככי כאבים. קולה של אמו האומרת "I love you" נשמע בתחילת הקטע ומוסיף צד מצמרר לקטע.
האווירה מעלה הילוך בקטע השני והקצבי Good Morning, בו מתארח האמן האקפסרימנטלי Gonjasufi, שותפו של הקילר ליצירה כבר מאלבומו הראשון.
The Butcher ו-Residual Tingles הם הקטעים החזקים באלבום, פסיכדליים עם מוטיבים של מוזיקת דראם-נ-בייס איטית יחסית אך מקפיצה. האווירה האפלה והצלילים האלקטרוניים המוזרים מתחילת האלבום נוכחים גם כאן.
http://www.youtube.com/watch?v=NOk8iEv5HG0
בקטע Haleva בנסוסן משלב בין מוזיקה טורקית לביטים. לא מפתיע, כבן לאב טורקי-סורי. בקטע מתארח הגיטריסט Amir Yaghmai, והוא מזכיר מאוד את Nissim הנהדר מאלבומו הראשון.
http://www.youtube.com/watch?v=2PCdGwViVMM&spfreload=10
In The Dark הוא הקטע האחרון באלבום, והוא בעצם טראק-בונוס הזמין רק בגרסה הדיגיטלית. כמעט 12 דקות פסיכדליות ומדיטטיביות, כשאל הגיטרה הרפיטטיבית מצטרפים כלי קשת מפתיעים. קטע חיוני המהווה סיום מפואר לאלבום.
אין ספק שחוויה של כמעט-מוות משנה לך את הפרספקטיבה על החיים. בריאיון אמר בנסוסן, שלפני התאונה, היה אדם שלילי שמתרכז רק ברע, ולאחר שחטף סטירה כזו מהמציאות, הוא מרגיש מבורך, הרבה יותר חיובי ואוהב את החיים. ואכן האלבום משלב בין טראגיות לבין האופטימיות, בין אפלה להתרוממות. ואם בסטים שלו כדיג'יי הוא משקיע את כל כולו, באלבום הזה הוא חשוף ואישי יותר מאי פעם.
COMMENTS