מוכנה למחויבות: שיחה עם מיכל לוטן לקראת אלבומה החדש

%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%93%d7%93%d7%93%d7%931

אחרי שיצא אלבומה הראשון נכתב עליה שהיא הסוד של המוסיקה הישראלית. מאז היא עובדת קשה מאוד כדי לחשוף את הסוד ולהגיע לכמה שיותר אנשים. אחרי ששחררה סינגל שני לגלגל"צ היא משקיעה את כל כולה בקידום אלבומה השני. שיחה על תהליך היצירה, התמודדות עם לחץ וחלומות בהקיץ

Guitar playing for the musically hopeless
לוטן גילתה את כוח השירה בגיל מאוד צעיר. למרות שנחבאה לכלים המורה למקהלה בחרה בה שוב ושוב לבצע סולואים. אז היא גילתה שהיא מקבלת הרבה אהבה ותשומת לב בזכות הכישרון שלה. אבל לשיר לא היה לה מספיק. ״הבמה היא מקום שאני מרגישה בו בנוח שלא כמו במקומות מסוימים בחיים. אחרי כמה שנים על הבמה זה הרגיש ממש מוכר ומרגיע. לפני הופעה אני בלחץ אבל ברגע שאני שם הכל בסדר. בכלל הייתי בטוחה שאני אהיה שחקנית אבל כשהתחלתי לנגן גיטרה החיים השתנו. בגיל 13 הלכתי למורה שלא הסכים ללמד אותי כי אמר שיש לי אצבעות קטנות מדי. בגיל 16 קניתי לעצמי גיטרה אבל לא הצלחתי ללמוד לבד. אז התחלתי לנגן כלי הקשה והייתי ממש טובה בזה. בגיל 20 נסעתי לאוסטרליה וקניתי גיטרה קטנה וקלטת בשם Guitar playing for the musically hopeless, שהגיעה עם חוברת קטנה ותווים לשירי בלוז. וזה פשוט עבד. הייתי בחופש טוטלי. תוך חודש ניגנתי ממש טוב. מאוד אהבתי את מה שאני שומעת. אחר כך התחלתי לנגן על פסנתר בלי ללמוד, רק מהתעסקות בזה. בלי ליווי של כלי נגינה לא הייתי יכולה להיות זמרת. אני חושבת שכל בנאדם צריך ללמוד לנגן על כלי כי זה מעצים את החוויה שלך כבן אנוש. יש שם מרחב של שקט, חשיבה, עומק, הרחק ממילים. מהר מאוד התחלתי לכתוב שירים פשוטים והתאהבתי בזה״.

לוטן מושפעת מקאנטרי, בלוז, פולק ופופ. והיא אוהבת מאוד את ג׳ון מרטין. ״פעם ראשונה ששמעתי אותו התהפך עולמי. אותו הדבר קרה לי גם עם חוזה גונזלס, יש לו קאבר לקיילי מינוג ששמעתי לראשונה ברדיו תוך כדי נסיעה. לא ידעתי מה לעשות מרוב התרגשות. אני שמחה שכל כמה זמן זה קורה לי עם אמן אחר. אני אוהבת אמנים ששרים עם רגש, במובן הזה אני פחות מתחברת לז'אנר ברוק הישראלי שהוא יותר גברי, יש בו חשיבות גדולה למילים ופחות למלודיות ולאסתטיקה המוסיקלית. אני זוכרת כשלמדתי ברימון לקחתי את השיר Girl From Ipanema והפכתי אותו לשיר עם אקורד אחד. איריס פורטוגלי התעצבנה עלי כי מבחינתה כל הקטע של השיר הוא ההרמוניות שלו. אני חשבתי שזה היה מדהים״.

כבר יותר מעשור שלוטן מופיעה עם החומרים שלה. בין היתר היא מלמדת מוסיקה בבית ספר בירושלים. לפני כ- 5 שנים היא שחררה את אלבומה הראשן הקרוי על שמה. ״כל אלבום הוא כמו תואר״, מספרת לוטן, ״זו התחייבות והסכמה להיכנס לתוך כאוס. את רוצה שזה ייצא הכי טוב שיש, כשכל פרט מרגיש מאוד חשוב. ברגע שמשהו הופך לחשוב מדי זה נעשה כבד וקשוח. כשאני עושה מוסיקה להצגה למשל זה יותר זורם ואין פחד, היצירה נשארת בגבול המשחק והכיף. אבל זה חלק מהסיפור של לעשות אלבום״.

יציאתו של האלבום הביא עמו גל של שינויים בחייה. היא החליטה לעזוב את שכונת פלורנטין שבת״א ולנסות את מזלה בירושלים. ״האלבום יצא, אני גדלתי ולמדתי המון מהתהליך אבל העולם לא התחרפן. אני לא יכולה לספור את כמות הפעמים שבאו אלי אחרי הופעות ואמרו ״איך זה יכול להיות שאת לא ממש מצליחה?״, הם כל כך התלהבו מההופעה שלא הבינו איך זה שאני לא מוכרת יותר. אחרי האלבום הראשון מישהו כתב עלי שאני הסוד של תעשיית המוסיקה הישראלית, כלומר שרק יודעי דבר מכירים אותי. היה לי קשה לשמוע את זה כי אני לא תופסת את עצמי כאמנית שוליים. באותה תקופה לא הצלחתי להבין איך לצאת מהנישה ולחשוף את המוסיקה שלי לקהלים חדשים. בשנה האחרונה ישנה יציאה החוצה, ובעיני זה קשור למחויבות. אני מאוד מחויבת לתהליך למרות הקושי, אין בי קול שאומר לעשות משהו אחר״.

גאווה להורים
אלבומה הראשון הופק על ידי אדם שפלן. תהליך עיבודו היה קצר יחסית. שפלן ולוטן עיבדו את השירים במשך כחצי שנה והקליטו אותם במשך שבוע. אלבומה השני המופק על ידי איציק פצצתי, שותפה ליצירה של לוטן, מתבשל בקצב אחר. ״אנחנו מנגנים כבר שלוש שנים ביחד והכל נובע מתוך ההתנסות שלנו. זה משהו אחר לגמרי, עבודה שהיא יותר מבושלת. אנחנו כבר יודעים מה עובד ומה לא, ותוך כדי יש הרבה חיפוש משותף. האתגר הוא כשניגשים להקליט. בעבודה על הסינגל הראשון Sinking Stone הייתי מגיעה ונרדמת לו על הספה. הייתי קמה אחרי שעתיים ושומעת על מה הוא עבד. כנראה שהיה לי קשה עם אבדן השליטה בלתת למישהו אחר לגעת בשיר, וטוב שנרדמתי אחרת הייתי מפריעה לו לעבוד. מאז אני משתדלת להישאר ערה״. הסינגל הושמע בגלגל״צ וזכה לביקורות אוהדות. ״יש משהו בשיר הזה שאנשים מאוד אוהבים. הוא מאוד פשוט, אקורד אחד, אבל זה עובד. זה היה מפתיע כשהוא נכנס לגלגל״צ, זה מדהים איזו גושפנקה זה נותן. פתאום ההורים שלי התייחסו אלי יותר ברצינות״.

בזמן השיחה שלנו לוטן מקבל מסרון וקופצת בצהלה ושמחה. הסינגל השני שלה ״תן לי מקום״ נכנס גם הוא לרשימת ההשמעה הלילית בגלגל״צ. כמובן בתקווה שידלג עם הזמן לרשימת היום. ״תהליך העבודה על הסינגל השני היה הרבה יותר איטי משחשבתי. התחלנו בכיוון אחד יותר אלקטרוני ואמביינטי ואז החלטנו לעשות שינוי וללכת על כיוון אחר. התהליך לקח זמן ובשבילי זה היה תרגיל בסבלנות ואמונה. אני ואיציק עובדים יחסית מהר על חומרים להופעה כי אנחנו יודעים שלקטע יש חיים ותנועה משלו, ואנחנו דואגים להשאיר לעצמנו מרחב לאלתור וגילוי על הבמה. אבל בהקלטות זה כבר סיפור אחר, יש צורך להתחייב ולעמוד מאחורי כל צליל. ויש לי נטייה להיות מאוד דקדקנית, חשוב לי שכל דבר יהיה במקום.״

״אני מרגישה שכל שיר שאני משחררת אני מתקדמת הלאה, כמו תרפיה שאני עושה לעצמי. Sinking Stone מדבר על המאבק בין גברים לנשים, אני כמו אומרת שם: ״אתה נכנס לי למרחב ושואב אותי למטה. יש כאן האשמה. גם ״תן לי מקום״ הוא פחות רך ממה שחשבתי, זה בלשון ציווי – ״תן לי מקום אצלך בלב״, יש שם איזה כוח. גם המונח מתוך השיר ״לסרב לאהוב״ – זו תופעה אקטיבית שאני מזהה אצלי ואצל אחרים, אנחנו מתאמצים לא לאהוב ומפעילים כוח לא להתקרב אחד לשני, כי להיות אהוב ולאהוב אומר להיות פגיע ולהיות חשוף להשפעה. לכן כל פעם שאני מוציאה שיר זו הזדמנות לשחרור המטען שקשור אליו. זו דרך בשבילי להתקדם משם. ״תן לי מקום״ יצא רק עכשיו כך שאני לא יודעת עדיין מה הוא רוצה לשחרר. אני עוד מבררת את זה. יש מישהו בעולם שמסתובב בעולם ומשוכנע שהשיר נכתב עליו, ואני נותנת לו ליהנות מהספק למרות שזה נכתב על מספר אנשים״.

החודשים האחרונים היו אינטנסיביים ביותר. אחרי סיבוב הופעות יחידני ברחבי הארץ, בו גמעה קילומטרים רבים עם רכבה, ואחרי מעבר לדירת חלומותיה, בסמיכות ליער בעמק התימנים שבשכונת עין כרם בירושלים, עלתה לוטן עם פרויקט הדסטארט במטרה לגייס כסף להפקה והקלטה של האלבום השני. ״זה הדבר הכי מאתגר שעשיתי .לא דמיינתי שזה היה כל כך מלחיץ. זו המראה הכי אינטנסיבית שהצגתי בפני עצמי בשנים האחרונות. אני עובדת על החוסר בטחון שעולה לי תוך כדי התהליך. אבל שמתי לב לכל מיני דברים מעניינים. למשל שאני עובדת קשה מדי. הייתה לי מורה ליוגה שהעירה לי פעם שאני מפעילה יותר מדי כוח. היום בבוקר ניסיתי להזמין את עצמי לחפש מקום יותר הרמוני בתוכי. זה בסדר לעבוד קשה, אבל לא לחנוק את עצמי כל הזמן. ברגע שהאפשרות לכישלון מפסיקה להיות כזו מפחידה, הכל נהיה הרבה יותר רגוע. הפחד מכישלון מסרס כל טיפת שמחה שיש בגוף. אני אומרת אם כבר כישלון אז לחגוג אותו״. אולם כישלון לא נראה באופק. ההיפך הוא הנכון. נכון לעכשיו המימון עומד על אחוזים יפים: "כל שם שנוסף לרשימת התומכים כל כך משמח, מפתיע ומחזק אותי. זאת תחושה נהדרת ואני מלאה בהודיה".

לאן את שואפת להגיע?
״כשיש לך רצון להצליח אי אפשר להפטר ממנו לגמרי. כשהייתי ילדה התפתח בי רצון להכרה, ולמרות שגם ביקרתי אותו, רציתי להיות הראשונה שתופיע על הירח ולהיות הזמרת הטובה בתבל. שום דבר חוץ מזה לא היה מספיק טוב. באיזה שלב מפלצת המוטיבציה נרגעת לטובת דברים מהותיים יותר כמו זמן איכות עם חברים, עם עצמי, אהבה ושיתופי פעולה מוצלחים. בימים האחרונים החלום שלי זה להיות בבית, להכין אוכל ולסיים לראות את הסדרה שאני רואה כרגע. וגם להתחתן ולעשות עשרה ילדים״.

מיכל תופיע עם איציק פצצתי ב"אוזן בר" ב-25.9. ההופעה הבאה תהיה ב-28.9 ב"סינקופה" בחיפה.

מוזמנים להיכנס להדסטארט של מיכל ולתמוך באלבום

תגובות

וורדפרס: 3
  • comment-avatar
    דן 2 שנים

    מיכל, איזו סדרה את רואה כרגע?

  • comment-avatar
  • DISQUS: 0