המקרה המוזר של האייטיז בשעת לילה: בינג' ליסנינג על המוזיקה של סטריינג'ר ת'ינגס

strangerthings

אם אתם בשנות העשרים או השלושים לחייכם ומתהלכים על-פני כדור הארץ – כנראה ששמעתם על להיט נטפליקס התורן (פרט לחזרתה של העונה השניה של נרקוס): Stranger Things. סטריינג'ר ת'ינגס מספרת את סיפורם של ארבעה תלמידי בית-ספר יסודי בשנות השמונים שחברותם מועמדת במבחן לאחר שאירועים על-טבעיים מתרחשים בעיירה הקטנה בה הם חיים.

בעוד מדובר בז'אנר מדע-בדיוני שבדרך-כלל מושך קהל-יעד יחסית מצומצם – סטריינג'ר ת'ינגס מצליחה לרתק את כל מי שצופה בה, החל מחובבי מד"ב מצויים ועד לאלו מבינינו שמעדיפים תכניות ריאליטי. לדעתי מדובר בכמה סיבות: הראשונה מביניהן היא שגיבורי הסדרה הם ילדים חמודים שמשחקים מבוכים ודרקונים, איך אפשר שלא להתאהב בהם? הסיבה השניה היא שסטריינג'ר ת'ינגס מדברת בדיוק אל טווח הגילאים מוביל הדעה באמצעות הנוסטלגיה שהיא מעוררת בהם.

סטריינג'ר ת'ינגס הצליחה לתמצת הן באמצעות העלילה, התפאורה והמוזיקה (כן כן, בשביל זה אנחנו פה) את ההוויה של שנות השמונים: הרבה סינת'יסייזרים, סולמות כרומטיים, אובר-דרמטיזציה והרבה הרבה כריות בכתפיים.

המוזיקה לסדרה נערכה על-ידי שני חברים בהרכב S U R V I V E מאוסטין, טקסס: קייל דיקסון ומייקל סטיין. יוצרי הסדרה, האחים דאפר, הגיעו אליהם לאחר ששמעו את אלבומם הראשון ופשוט ביקשו מהשניים שיערכו את פס-הקול עבור סטריינג'ר ת'ינגס. כאות להערכתם המרובה של האחים ללהקה, הטיוטה הראשונה שהגישו לנטפליקס כללה שיר פתיחה של Survive בשם Dirge. הוא הוחלף, עם עליית הסדרה לנטפליקס ביצירה אחרת של הלהקה וכמו כן, בסדרה שולבו קטעים מאלבומם השלישי שיוצא בסוף החודש.

בעוד האחים שילבו קטעים אינסטרומנטליים שמרמזים על רגעים מכריעים בחייהם של תושבי הוקינס, אינדיאנה בשנת 1983, הפסקול כולו משובץ גם בפנינים משנות השבעים והשמונים ביניהם Don't You של סימפל מיינדס (גם אתם חושבים על ג'ון בנדר?), Waiting for a Girl like You של פוריינר, אפריקה של טוטו, Should I Stay or Should I Go של הקלאש, Echo & the Bunnyman, Jefferson Airplane ועוד ועוד.

בחודש שעבר יצא החלק הראשון של פס-הקול המסחרי לסדרה, המכיל את הקטעים האינסטרומנטליים של דיקסון וסטיין שזכו לשבחים ולהשוואות מחמיאות ליוצרי פסי קול כדוגמת ג'ון קרפנטר וקליף מרטינז. החזרות הרפטטיביות וההתאמה המושלמת שלהם לסצינות אף הוזכרו בסמוך ל-Theme הבלתי נשכח של טווין פיקס, אם כי הוא שונה לחלוטין מבחינת הז'אנר.

את הסאונדטרק השלם בלתי-אפשרי, בינתיים, למצוא ברשת – אולם היו כמה שיצרו פלייליסטים נהדרים כאן וכאן. אפל מיוזיק הגדילו ויצרו רשימת השמעה לחובבי המוזיקה האפלה של דיקסון וסטיין, אתם יכולים להאזין לה פה.

ממליצה גם לצפות בג'ימי פאלון מארח את הילדים של סטריינג'ר ת'ינגס, מסתמן שיש להם טעם מעט שונה במוזיקה עכשווית (חכו עד הסוף):

תגובות

וורדפרס: 1
  • comment-avatar
    איתי שנה 1

    לא כדאי להגיד משהו על משהו?

  • DISQUS: 0