Sound Like A Sonnet: על אלבום המחווה של רופוס ווינרייט לשייקספיר

;Take all my loves, my love, yea, take them all
?What hast thou then more than thou hadst before
;No love, my love, that thou mayst true love call
.All mine was thine before thou hadst this more
(מתוך סונטה מס' 40, וויליאם שייקספיר, 1609)

בשבת שעברה ציין העולם 400 שנים למותו של וויליאם שייקספיר, גדול המחזאים האנגליים, ואולי גם מחוץ לאנגליה, ואחת מהמתנות שאנחנו מקבלים לכבוד האירוע היא אלבום חדש של רופוס ווינרייט, עם 9 מהסונטות של אמן המילים האנגלי, ועם חבורה מכובדת ביותר של אורחים.

שייקספיר היה כותב פורה שזכור בעיקר בזכות המחזות שנלמדים ומוצגים עד היום ברחבי העולם, אבל בין מחזה היסטורי לטראגדיה, בין קומדיה לרומאנסה, שייקספיר כתב שירים קצרים – הסונטות. 154 מהסונטות האלו הודפסו במהדורה מהודרת ב-1609, והן תענוג לקריאה עד היום.

Sonnets1609titlepage

רופס ווינרייט התחיל לעבוד עם הסונטות של שייקספיר כבר ב-2009, בהתחלה עם אנסמבל המחול הברלינאי ואחר כך עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, והעבודה הזאת הובילה לפרוייקט מחווה לשייקספיר שיצא בשבוע שעבר. ווינרייט גייס את פלורנס וולש, את הלנה בונהם קארטר, אחותו מרתה, זמרת הסופרן אנה פרושאקה, והמפיק שלו מריוס דה-ורי לשיר ולקרוא את הסונטות בעטיפת 2016 שלהן: חיבור בין מוזיקה קלאסית לפופ (בהגדרה של ווינרייט עצמו), והרבה כבוד לטקסט, יחד עם מוזיקה מעולה.

הסונטות של שייקספיר לא התקבלו בהתלהבות רבה בזמנו, בטח לא ביחס למחזות שלו שהוצגו שוב ושוב בחייו ומאז מותו, אבל בשנים שחלפו מאז מותו, הן מקבלות יותר ויותר מקום כחלק מיסודות השירה הרומנטית המודרנית. מה שווינרייט עושה באלבום החדש שלו הוא להרים אותן עוד צעד קדימה אל התודעה הציבורית, והמעטפת המוזיקלית שהוא מעניק להן גורמת להן להישמע רעננות כאילו נכתבו היום ולא לפני ארבע מאות שנה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0