מישהו שומע אותי: על האלבום החדש של אריאל זילבר משירי שמוליק צ'יזיק

אריאל זילבר. צילום: רונן מחלב

אריאל זילבר. צילום: רונן מחלב

יהודי חרדי עם זקן לבן, מגבעת חב"דית וסיכת "משיח" בדש, יושב ליד פסנתר ושר שיר אהבה פשוט, כמעט נאיבי. אריאל זילבר חזר. האיש שאף פעם לא הלך בתלם, ובעשור האחרון הקפיד ללכת כמה שיותר רחוק מהתלם, עושה את צעדיו בחזרה אל תוך המיינסטרים, לאט אבל בטוח.

"מישהו" הוא מחווה לשמוליק צ'יזיק, הפזמונאי והמלחין שאחראי לכמה מהלהיטים הגדולים ביותר של אריאל זילבר, וזילבר החליט להקדיש אלבום שלם, לא רק למילים של צ'יזיק אלא גם ללחנים שלו. יש משהו מרגש בחיבור בין התדמית הקיצונית של זילבר לרוח הפשוטה של צ'יזיק: "מישהו", "לאן פנתה אהבתינו" ו"הלוואי ויכולתי", הם קלילים, קופצניים, מחוייכים, ובעיקר לא לוקחים צד, לא מביעים עמדה ולא מאיימים על אף אחד – בדיוק מה שזילבר צריך כדי להתפייס עם החברה הישראלית. זילבר, שסיבך את עצמו בשורת התבטאויות בעייתיות, ותיבל אותם בשירים פוליטיים קיצוניים, החליט לחזור לקונצנזוס בעזרת ידיד ותיק, וכמעט נשכח, שמוליק צ'יזיק.

שמוליק צ'יזיק

שמוליק צ'יזיק

למרות שהלחנים הם של שמוליק צ'יזיק, החותם המוזיקלי של אריאל זילבר בולט: קודם כל בהפקה מושקעת (לראשונה מזה שנים), בניצוחו של פילוני, יחד עם חיים רומנו, שמוליק בודגוב ונגני שורה ראשונה נוספים, בקליפים מלאי הומור, וברוח טובה כללית שיושבת על האלבום.

"והיה אם תלכי" הוא לטעמי השיר הטוב ביותר באלבום. בקליפ, זילבר מוצג כזמר שאנסונים וותיק שכותב על אהבה מתוך ניסיון חיים עשיר, אבל אותי הוא שלח דווקא לחפש את הגרסה המקורית שהקליט שמוליק צ'יזיק עצמו לפני לא מעט שנים.

גילוי נאות ובזווית אישית: אריאל זילבר היה שכן של ההורים שלי פעם, והכרתי אותו כבן אדם נחמד וכמוזיקאי מוכשר. ההופעות שלו, לפני חזרתו בתשובה, היו חגיגה של צלילים, עיבודים גאוניים וטירוף חיובי, אבל אלו שבתקופה ה"ימנית" שלו היו כבויות, מוזרות, משעממות מוזיקלית ומדכאות. זילבר הרוויח ביושר את הרתיעה ממנו ואת האנטיגוניזם כלפיו, אבל מגיע לו ולנו שהוא יחזור לעשות מוזיקה טובה וכיפית, כזו שמגבירה אהבה ולא מפיצה שנאה. "מישהו" הוא בדיוק הכיוון הזה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0