בונים ארמונות בחול: על ההופעה של ארמון בכולי עלמא

אחד הדברים שעושים את חווית ההאזנה למוזיקה בלייב לכל כך משמעותית לעומת ההאזנה על הספה בבית, הוא שאם תרצה ואם לא, אתה מקבל את החבילה השלמה. אתה זוכה לראות את הבעות הפנים והאנרגיות של הנגנים, נסחף עוד יותר עם שירים טובים כאשר שאר הקהל מתחיל לנוע וצופה מרותק איתם כאשר הכלים שוקטים ורק קול אחד נשמע על הבמה.
כל הדברים הללו הם בדיוק הסיבה ששמיעת אלבום הבכורה האפונימי של להקת הדרים-פופ 'ארמון' לא גרמה לי לכתוב עליו, אך מצד השני זו בדיוק הסיבה שאני כותב לכם פה על ההופעה שלהם בכולי עלמא.

ההופעה נפתחה עם 'קיץ חם' המקפיץ, שיר שמעבר לעובדה שהוא עומד בכבוד בשמו הוא שובה קהל אמיתי, הוא אמנם יותר מחמש דקות בגרסת האלבום אך יש בו רק 21 מילים ולא פעם משפט מושר פעמיים ברצף, מסוג הדברים שגורמים לך כמאזין לזמזם את המילים גם אם אתה לא נמנה על המעריצים האדוקים.
אחר כך המשיכו הלהקה עם 'מפל' הנפלא, שיר שאם לא הייתי יודע אחרת הייתי בטוח שזה אביתר בנאי אחראי לו, אחרי ההרמוניות הקוליות העשירות של 'קיץ חם', קולו של רועי חרמון נשמע חשוף ויפהפה גם כשהוא שר לבד ומזכיר את בנאי גם בשירה וגם במילים המלנכוליות.

הוידאו באדיבות הבלוג של יובל אראל

בכלל, העובדה שכמעט כל חברי הלהקה שרים מוסיפה המון ליכולת של השירים להפתיע, אם זה הקול העדין של חרמון או דניאלה תורג'מן שבשיר 'עכשיו' הצליחה למלא את כל החדר בקול הגדול שלה. האיכות והגיוון הווקאלי של הלהקה הם מהדברים שלא עברו אליי בשמיעה בבית כמו בהופעה.

בהופעה נוגנו גם שני שירים חדשים, 'בייבי' ו-'קקטוס', שנשמע כמו כאילו מאק דמרקו עשה עלייה לארץ הקודש, גיטרת הסרף של אמיר זאבי ישבה בול על האווירה הקלילה של השיר ותרמה רבות לכך.
את ההופעה סיימה הלהקה עם 'איזה יפה הכל' שלא נכלל באלבום אך מבוצע בהופעות וקצת כמו שיר הפתיחה, השם שלו מסגיר את הוייב שהשיר מביא איתו, האווירה הכל כך נעימה שפתאום שררה בכולי עלמא הרגישה כמו סיום נכון מאוד להופעה.

לא פעם במהלך ההופעה היה נשמע כאילו מדגדג ללהקה לצאת לסשן אלתורים שחורג מגבולות הארבע דקות לשיר אך ההופעה היתה מוגבלת בזמן, מה שעשה אותה מצד אחד למאוד מהודקת אך מצד שני השאירה אותי עם תחושה שהמוזיקה של הלהקה צריכה מרחב זמן גדול ממה שניתן לה בכולי עלמא, אני בטוח שאני אלך לבחון זאת בהופעה הבאה שלהם.