בקצב אחר: שיחה עם גילי יאלו לקראת צאת אלבומו החדש

גילי יאלו

קרדיט: זהר ראלט

עברו כבר יותר מ-30 שנה מאז עליית יהודי אתיופה לארץ ישראל, אבל למרות פרק הזמן הכלל לא מבוטל הזה נדמה שהמוזיקה האתיופית עדיין מגששת את דרכה אל הפסקול הישראלי.
וזה לא שאין אמנים אתיופים מצליחים, אמנים כמו אסתר ראדה, קפה שחור חזק, האחיות אינגדשט וראובן ארגאי מאקסום כבר מחזיקים מאחוריהם קילומטראז' יפה על במות ישראל, אך כולם מנגנים ז'אנרים ממקומות אחרים, אם זה היפ הופ, סול, רגאיי או דאנסהול.
יוצא דופן הוא אולי יוסי מרשה שיחד עם הסקסופוניסט נדב הבר יוצרים מוזיקה אתיופית שמאוד מחוברת לשורשים שלה, למוזיקת החתונות הכל כך פופולרית באתיופיה ולג'אז האתיופי הכה מיוחד.

בכל הסצינה הזו, ציפור קצת שונה הוא גילי יאלו שכבר כמעט עשר שנים מופיע כסולן של להקת הרוטס-רגאיי זבולון דאב סיסטם המעולה, שאם לא שמעתם את אלבומם האחרון – אנבסה דאב – לכו ועשו זאת.
האלבום הוא שילוב מעולה של הרגאיי הקליל והמהודק של הלהקה יחד עם השפעות מהמוזיקה האתיופית שיאלו הכניס וקיבלו חיזוק משמעותי מכמה הופעות אורח של מוזיקאים אתיופים שהמרשימה בהן היא ההופעה של מחמוד אחמד – קיסר המוזיקה האתיופית.

מה שמבדיל את יאלו משאר האמנים אותם הזכרתי קודם היא בעיקר העובדה שאחרי שנגע עם זבולון דאב סיסטם בז'אנרים מגוונים, עכשיו יאלו יוצא לדרך עצמאית ועובד על אלבום חדש שהולך להיות הרבה יותר מחובר לשורשים האתיופים, כאשר הוא חמוש בנגנים משובחים כגון יונתן אלבלק על הגיטרה, בן אילון על התופים, ספי רמירז בחצוצרה, נעם חבקין על הקלידים ואמיר שדות על הבס.
מהאזנה לחומרים איתם גילי מופיע ולסינגל שיצא מהאלבום העתידי נשמע שיאלו הצליח ליצור יחד עם חבורת הנגנים המרשימה שלצידו שילוב מעולה של קצב ושירה מלאת אנרגיות. מי שנכח בהופעות יודע גם איזו נוכחות בימתית משובחת יש ליאלו.
תפסנו את גילי לכמה שאלות על האלבום המתקרב והחיבור לשורשים.

התחלתם כבר לנגן מוזיקה אתיופית עם זבולון דאב סיסטם באלבום אנבסה דאב, איך המוזיקה שלך עכשיו שונה מהמוזיקה שזבולון נינגנה?
"למרות שזה אני ששר בשני המקרים, עם זבולון המוזיקה היתה עדיין מאוד מחוברת לרוטס–רגאיי, זה היה ניכר בקצב או בתפקידי הגיטרה, והשירה שלי היתה מאוד דוחפת קדימה, אבל כל השאר היה עדיין מאוד מחובר לבסיס המוזיקלי של זבולון.
גם כשהיינו מנגנים קטעים אתיופים עם זבולון אז זה היה יותר מחובר לרגאיי, בקטעים החדשים שלי הגרוב הוא אחר לגמרי ובמיוחד בהופעה הקטעים הרבה יותר קצביים ובא לך לזוז איתם הרבה יותר".

בהופעות היום, אתה מרגיש שמשהו בשירה ובריקוד שלך השתנה? ואיך בכלל מרגיש לך המעבר למוזיקה האתיופית עם כל המורכבות שלה?
"הקצב ריקוד שלי בהופעות היום הוא הרבה יותר אנרגטי ולמרות שהרגאיי עדיין בתוכי, הקטעים החדשים שאני כותב והשירה שלהם הרבה יותר מחוברים לבלוז ולמוזיקה אתיופית.
בתחילת הדרך בכלל לא הייתי בטוח שאני יכול לעשות את זה, עם הנשימות היה לי מאתגר מאוד ובהתחלה היה לי מאוד קשה לשיר את השירים החדשים, אחרי שיר אתיופי אחד הייתי מרגיש כאילו שרתי הופעה שלמה, הייתי צריך להזכיר לעצמי שאני שר כל החיים שלי וזה כולה שיר אחד.
לקח לי הרבה זמן להבין את הפריייזינג והקצב, ואחרי הרבה זמן אני מרגיש עם כל זה נוח מאוד, אבל זה קרה לאט לאט".

זה שהמעבר התחיל יותר הדרגתי עם זבולון עזר?
"לגמרי כן, אני זוכר שישבנו באולפן ואסף (סמילן) שמע פתאום שיר אתיופי ואמר "בוא נעשה את זה", אחרי זה היה לי הרכב אחר שמדי פעם הייתי עושה איתו ממש מוזיקה אתיופית שורשית ואז לקחנו את זה לזבולון וזה התפתח לכדי אלבום. כל מה שקרה עם זה אחרי זה וכל מה שחווינו בזבולון הוא מבורך, בעיקר זה חיזק אותי שאפשר לנגן מוזיקה אתיופית לקהל שהוא לא אתיופי והוא יהנה מזה".

מאיפה אתה לומד את דרך השירה האתיופית?
"אני לומד בעיקר מלשמוע מוזיקה. אני מקשיב להמון מוזיקה ואני כל הזמן מנסה להניע את עצמי בתוך כל הדבר הגדול הזה. אבגלל שההשפעות שלי הן רחבות יותר אז אני חושב שמי שמקשיב באמת ישים לב שאני מכניס לתוך המוזיקה אלמנטים מז'אנרים אחרים. עדיין אני מנסה לא לשנות יותר מדי כי אני לא מרגיש שיש הרבה לשנות במוזיקה האתיופית כי היא באמת מדהימה".

מה הדבר הכי קשה לך ביציאה הזו לדרך עצמאית?
"קריירת סולו זה לא כמו להיות חלק מלהקה, אתה צריך הרבה פעמים לעמוד מאחורי המילים שאתה כותב ולהיות מוכן לשמוע ביקורות. כשאתה להקה אז הביקורת מופנת כלפי כולם, אבל כשזה פרוייקט אישי זה רק אתה.
כמו שאני נהנה מהדברים החיוביים, ויש הרבה בכל הסיפור הזה, אני צריך גם לעמוד בביקורת לבד שזה קצת יותר מלחיץ, עד עכשיו הפידבקים היו בעיקר חיוביים אבל אני לגמרי מוכן לרגעים בהם זה יהיה פחות.
זה שאני לא שר בעברית עושה את זה יותר קשה ואני מודע לכך, אבל אני לגמרי שמח שבחרתי בזה".

ניגנת כבר עם מחמוד אחמד, אחד מגדולי הזמרים אתיופיים, אז אני לא כל כך יודע מה עוד לאחל לך, אבל אם הייתי צריך לבחור עם מי להופיע, מי זה היה?
"אם הייתי צריך לבחור מישהו מהז'אנר האתיופי זה יהיה אלמיהו אשטה, הוא התחיל לשיר בערך בתקופה של מחמוד אחמד ויש לו הרבה שירים ב-Ethipiques, הוא משלב מעולה בעיניי רוק'נ'רול, בלוז וFאנק.
זמר לא אתיופי שהייתי ממש רוצה לשיר איתו יהיה דמיאן מארלי, להביא את הגרוב האתיופי ולשלב אותו יחד עם הרגאיי של מארלי שאותו אני ממש מעריך. הופעתי כבר כמה פעמים על במות גדולות ומעבר לכמיהה להופיע על במה גדולה שהיא פחות חזקה אצלי, אני פשוט מעדיף להופיע כל יום עם החומרים המקוריים שלי, זו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל".

תגובות

וורדפרס: 2
  • comment-avatar

    […] כהכנה להופעה. וכך עיקר התוכן שיכולתי להסתמך עליו היה בראיון שעומר אסייס ערך עם יאלו כאן בקולומבוס לפני כחודש. בכל […]

  • comment-avatar

    […] וכדאי לכם לקרוא פה את הראיון שערכנו איתו לא מזמן פה בקולומבוס. למה כדאי לראות: כי לפעמים לא צריך לחפש מעבר […]

  • DISQUS: 0