ללא מילים: לקראת טור חדש, ירון ברוידא ביקש מחברי TATRAN לבחור את הקטעים האינסטרומנטלים האהובים עליהם

טאטרן. צילום: Gaya's Photos

טאטרן. צילום: Gaya's Photos

מהרגע הראשון ששמעתי אותם, טאטרן הצליחו לגרום לי לחוות משהו שכמעט ולא קורה לי: הנאה טוטאלית ממוזיקה אינסטרומנטלית – חוויית האזנה שלמה, שבה אני מרגיש שהכול יושב במקום, ששום דבר אינו חסר. וזה לא עניין של מה בכך, כי לי יש נטייה עקבית למצוא מחסה בצל המילים. קשה לי ללא קול אנושי וללא נרטיב טקסטואלי, ומוזיקה ללא מילים כמעט תמיד תרגיש לי חסרה. אך לא במקרה של טאטרן. איך זה קרה? קסם.

בשנים האחרונות, טובי המוחות מנסים לפצח את סוד קסמם של הטריו האינסטרומנטלי – אופיר בנימינוב (בס), תמוז דקל (גיטרה) ודן מאיו (תופים). קשה להסביר במילים את ההצלחה המפתיעה שלהם, את הקהל המגוון שנוהר אחריהם לכל הופעה, את פרץ הכישרון שנובע מ-30 אצבעותיהם. אבל, כפי שטאטרן מוכיחים במוזיקה שלהם – לפעמים אין צורך במילים כדי להבין.

לכן, לקראת סיבוב ההופעות החד-פעמי שלהם בארץ (ולפני יציאה לטור בינלאומי ארוך), ביקשתי מחברי ההרכב להראות לי את האור, ולבחור את הקטעים האינסטרומנטליים שהכי השפיעו על האישיות המוזיקלית שלהם. הבחירות שלהם שלחו אותי למסע מוזיקלי מרתק, מקווה שגם אתכם.

אופיר בנימינוב:

Aaron Parks – Riddle Me This

"פסנתרן ומלחין שמאוד השפיע עליי בצורת הכתיבה שלו. המבנים של הקטעים שלו תמיד מרגישים לי רחבים וגדולים, וזה משהו שתמיד משך אותי – לכתוב מנגינות גדולות, והרמוניות ארוכות".

Duke Ellington – East St. Louis Toodle-Oo

"את דיוק אלינגטון הכרתי בזכות אחד המורים שתרמו לי ביותר כמוזיקאי: עמית גולן.
מוזיקה משנות העשרים, שיש בה אהבה, רוע ותשוקה".

The Bad Plus – Pound for Pound

"טריו אגדי, איזון מושלם לטעמי בין קומפוזיציה כתובה ואילתור.
כל אחד מהם מוזיקאי עם אופי מוזיקלי חזק וכובש".

Adi Gelbart – Tekno

"הבנאדם הזה איכשהו תמיד מפתיע אותי מחדש עם החדשנות והנועזות שלו".

Morton Subotnick – Silver Apples Of The Moon

"מהפכן".

תמוז דקל:

Wayne Shorter – Valse Triste

"הייתה לי חוויה חזקה כשנתקלתי באלבום הזה באיזה לילה הזייתי לפני כמה שנים. המוזיקה נשמעה לי כמו מה שקורה בתוך הראש שלי. ארבעה מוזיקאים שמתפקדים כאלמנטים ברצף תודעה אסוציאטיבי ולא צפוי, אך עם זאת הרמוני ויפהפה, כמו איזון עדין שמאיים להתפרק בכל רגע".

Bill Evans – jade visions

"קטע אהוב עלי מתוך אלבום מאוד יפה שצובע לי את העולם בגוונים כחולים כהים. בעיניי ביל הוא מהמוזיקאים שמתעלים מעל זמן וסגנון. הנשמה שלו עוברת בנגינה. הכאב והחמלה שבהם הוא מניח פה את הצלילים הפילו לי אסימון בלב".

Bruno Prosnato – Planc by Planc

"מזיז ומרתק אותי".

Radiohead – Feral

"כל האזנה לאלבומים האחרונים של הלהקה הזאת מגלה לי עוד פרט, עוד רובד ועוד השראה. מופת של אמת, רגש, יצירתיות וחזון. אוהב אותם".

דן מאיו:

Happy Apple – Salmon Jump Suit

"סוף סוף, Happy Apple הוציאו אלבום חדש, אחרי כל כך הרבה זמן שחיכיתי לשמוע מהם. כשנתקלתי לפני מספר שנים באלבום הראשון שלהם הייתי בשוק, ואני לא מפסיק לגלות עוד ועוד דברים חדשים על האלבום הזה, ועכשיו יש אחד חדש, ואין דרך יותר טובה מלפתוח אותו בשיר הזה לטעמי (למרות שהאלבום לא מתחיל בשיר הזה)".

 

JACKIE McLEAN – Francisco

"את הקטע הזה שמעתי מזמן אבל לא היה זכור לי איפה ומתי ומי המבצע. במשך שנה וקצת (לא מגזים) הייתי מזמזם את זה כמעט לכל מוזיקאי שהייתי פוגש, בתקווה לגלות את שם האומן כדי שאוכל סוף סוף להקשיב לזה. בסוף הגיעה הישועה וזכיתי לגלות שזהו קטע של ג'קי מקלין שאותו אני אוהב מהמון סיבות. אחת הסיבות העיקריות היא האינטואיציה הנגינתית שלו והאופן שבו הוא בוחר (או לא) לכוון את הכלי טיפה נמוך (ממש על גבול הרבע טון) ועוד אלט (שזה בעיני הכלי שמדגיש את האופי של הנגן בצורה השקופה ביותר), ובזכות זה אי אפשר לפספס שמדובר בג'קי מקלין".

Art Blakey and the Jazz Messengers – Ping-Pong

"בגיל 14 או 15 בערך, התחלתי להיכנס קצת לעולם הג'אז. חייב לציין שבהתחלה מאוד לא רציתי והייתי מאוד אנטי לגבי זה, עד שאחד החברים שלי אמר לי: "לא בכוח, תמצא משהו שאתה אוהב או מעניין אותך בזה, אל תנסה לאהוב את זה בכוח".
הקשבתי לו והלכתי לחנות דיסקים, ושם התחלתי לחפש דיסקים של ג'אז ולהקשיב אחד אחד לראות אם משהו מדבר אלי, וברגע ששמעתי את ארט בלייקי לראשונה התחברתי.
הרגשתי את הכוונה, כמה כוונה הייתה שם, כמעט הרגיש לי שהם באו לנגן מטאל, באו להתפרע ולהתבטא, ומשם הבנתי שזה לא הסגנון או כלי הנגינה – זה הנגן והכוונה, וזה מה שתמיד עניין אותי, ומה שמושך בעיני בסופו של דבר את כולם".

12802932_1060601570629623_4615743715242086111_n

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0