Homeריאיון

הכל נשאר במשפחה: שחר רודריג שוחחה עם שי-לי מהאחיות ג'משיד לרגל צאת הסינגל "ירושלים", הראשון מאלבום הבכורה שלהן

עדן ושי-לי ג׳משיד. צילום: עוז ברק

עדן ושי-לי ג׳משיד. צילום: עוז ברק

הרמתי את הטלפון בכמעט-חצות והתקשרתי לשי-לי, חצי מהצמד "האחיות ג'משיד" בו היא חברה יחד עם אחותה עדן. התנצלתי בפניה על הטלפון בשעה המאוחרת, אבל כנראה שכשאתה מקליט אלבום ראשון – שום שעה היא לא שעה חריגה או מוזרה לראיון.

אז ספרי לי קצת על עצמכן. מתי התחלתן לשיר? מכיוון ששתיכן מנגנות אני מניחה שזה הבסיס להכל…
"כן, כל אחת למדה בתור ילדה על הכלי שלה. התחלנו ללמוד נגינה בגיל 6 ואני התחלתי לכתוב שירים באיזור גיל 15. כל הזמן שואלים אותנו איך החיבור נוצר; אני לא זוכרת איזה רגע מסוים, פשוט מתישהו זה קרה ועבר מהחדר שלי לחדר שלה, הייתי כותבת שיר ועוברת לחדר של עדן, משמיעה לה והיינו מעבדות את זה יחד. עשינו את זה עד שהבנו שיש לנו הופעה מלאה והעלינו אותה. היינו בנות 15, ואני לא יודעת אם זה הדבר הכי אמיץ או הכי מגוחך שיש: הלכנו לבעלים של הכנען ברחוב שמאי ואמרנו לו שאנחנו רוצות להופיע. שתי ילדות שחושבות שזה ממש נורמלי – 'תנו לי להופיע, אני רוצה להופיע'. ובאמת נתנו לנו להופיע, הופעה מצומצמת של חברים ומשפחה"

וכמה מהשירים שרדו מאז?
״שום דבר. השיר הכי ישן שאנחנו מופיעות איתו או שהקלטנו הוא מלפני שלוש שנים, כשהייתי בת 22. אנחנו לא מבצעות ׳דברים מאז׳. אבל זה גם חלק מהעובדה שהתחלנו מאוד צעירות, וזה גם יתרון בלהיחשף מהר – יש זמן. ברגע שאתה עובר תהליך, נולדת היכולת לבקר את ההתקדמות של עצמך, להתנסות בדברים מול קהל. בדרך לאלבום דייקנו את החומרים בדיוק כמו שרצינו אותם״

הוצאתן סינגל ראשון מתוך האלבום שנקרא ״ירושלים״, ומדובר בשיר הלל יפיפה לעיר. אתן עדיין גרות בה?
״אנחנו עדיין גרות בה, ומאוהבות בה עד מעל הראש! זה נשמע כמעט פריזאי להגיד – ׳אנחנו מאוהבות בעיר׳… אבל ירושלים היא באמת חלק נורא חשוב מאיתנו ומשפיעה על איך שהחיים שלנו נראים ומי האנשים שמסביבנו.
המקום ממנו הגענו משמעותי עבורנו מאוד וזה היה נראה לנו נכון לצאת עם השיר הזה כי הוא סוג של תעודת זהות. כמובן שיש לבחירה בשיר גם שיקולים טכניים: זה שיר ששומעים בו את שתינו וגם כל אחת בנפרד והוא יחסית ׳מעודד׳ מבחינה מוזיקלית, אם כי לא יודעת כמה מבחינת הטקסט….״

לגור בירושלים לא מרגיש מאתגר?
״זה הכי מתאים והכי נוח לנו, אנחנו לא חושבות שצריך לגור בתל-אביב כדי לעשות מוזיקה, זו נראית לנו אמירה מאוד מוזרה. ברור שיש הקלטות מחוץ לעיר, ויש אנשי מקצוע מסוימים שעבדנו איתם והיינו צריכות לצאת מחוץ לעיר כדי לפגוש אותם, אבל מרגיש לנו מאוד שלם ליצור מהמקום שאוהבים להיות בו, אז למה לעזוב?״

השנה ראיתי אתכן באינדינגב, שם הופעתן גם סולו וגם עדן ליוותה את גיטלה על הצ׳לו. אתן יותר ״האחיות ג׳משיד״ או יותר מבצעות בכלים שעליהם אתן מנגנות?
״עדן באמת מנגנת עם עוד מוזיקאים, אני לא. אבל ברור ששתינו יותר ׳האחיות׳. כל מי שמנגן עם עדן יודע איפה הלב שלה נמצא – זה הרכב שהוא חצי שלה, חצי שלי וזה אחרת מאשר לנגן בתוך יצירה של מישהו אחר. ובלי קשר, אנחנו באמת גם עובדות המון יחד״

אגב המון ביחד, מה האתגרים של להיות אחיות בהרכב?
״אני אתחיל מזה שאנחנו מאוד אוהבות אחת את השניה – במשפחה שלנו, האחים הם החברים הכי טובים. לעבוד עם מישהו אינטנסיבית ולהיות איתו כל הזמן זה לא קל, לא משנה מי זה. כשזה התחיל להיות אינטנסיבי היה לנו קשה, אבל עכשיו אנחנו בנקודה שאנחנו מבינות מתי לעצור ולקחת נשימה לפני שזה קורה, לקחת פסק-זמן. העובדה שאנחנו עובדות יחד ממש נחמדה למשפחה והם ממש מתוקים ותומכים; זה באמת לא מובן מאליו שהורים אומרים לילדים – ׳כן, לגמרי, תעשו מה שאתן רוצות׳, במיוחד במקצוע כמו מוזיקה. מצד שני – אני משתדלת להגיד בגאווה שנתנו להם סיבות להאמין בנו. אנחנו עובדות בשביל שזה יקרה.״

אז בחרתן להוציא את האלבום הראשון בהדסטארט – קמפיין מימון המונים. עברו מאז שנה וחודשיים – מה עבר עליכן בזמן הזה? ספרי על החוויות של להקליט אלבום אולפן בפעם הראשונה.
״זה באמת משהו מאוד תהליכי: אתה יודע למה אתה מתחיל את זה, אתה יודע עם מה אתה רוצה לצאת בסוף. אתה לא יודע המון דברים בדרך – איך זה ייראה, איך זה יישמע. עבדנו עם אביב משולם ושחר אליסוף והם חבר'ה צעירים בעצמם וזה היה מאוד ראשוני לכולנו. האמת היא שזו גם פעם ראשונה שהכנסנו אנשים באופן אינטימי לצמד הזה וזה מורכב, זה מרתק ומסעיר ומלחיץ ומרגש והכל. אני הכי גאה בעולם עכשיו, ואנחנו מאושרות מאיך שדברים יצאו ונשמעו. הרגשנו ממש שעבדנו בקצב הנכון ושעשינו את הבחירות הנכונות. דווקא בתהליכים כאלה – לא הרבה אנשים מגיעים לנקודה שהם שלמים עם מה שיצא.״

מה למדתן בתהליך?
״יש המון דברים טכניים שעד שלא עושים אותם לא מבינים, אבל התהליך הזה של הקלטה באולפן מציב בפניך גם אתגר של ייצור אמון בין כל הגורמים. לא הכרנו את אביב ושחר והיה המון עניין של להכיר את כולם ולסמוך אחד על השני. בגלל שגם התהליך לא מוכר לנו, להקליט באולפן, היינו צריכות להתרגל להיות מובלות – שזה משהו שעוד לא עשינו. כל פעם שהגענו לצומת חשבנו שאנחנו יודעות מה נכון, אבל שחר ואביב תמיד היו צעד אחד לפנינו וידעו טוב יותר, זה חלק מהתהליך…״

ציינתן במייל ששלחתן לתומכים שלכן שהצטרפו לאולפן כל מיני אורחים – אפשר לגלות לנו קצת עם מי שיתפתן פעולה באלבום? ראיתי שלאחרונה הופעתן עם ענת מלמוד, זה רמז לאלבום שבדרך?
״ענת מלמוד המהממת לא השתתפה באלבום. הכוונה הייתה שהרבה כלים הצטרפו לדואו שלנו – מיתרים, כלי נשיפה… זה המון נפח לעומת שתינו לבד על הבמה, וזה מה שמיוחד באלבום. בקרוב יהיו לנו שני מופעי השקה שבכל אחד נופיע תשעה אנשים על הבמה! זה מאתגר לנגן כולם ביחד ואנחנו עובדים לקראת זה.״

אגב הופעות, לאן הייתן רוצות לחזור ולהופיע עם האלבום הראשון הזה?
״האמת היא שאין משהו ספציפי בראש. יש מקומות שאנחנו רוצות לחזור אליהן, אבל אנחנו עדיין לא רגילות לחשוב על עצמנו כעל מופע של הרכב שלם, זה משהו סופר חגיגי ונראה לאן נמשיך עם זה הלאה. האמת, איפה שירצו להקשיב לנו״

אולי יפתחו את הכנען בשבילכן.
״אולי!״

אז יש תכניות לסינגל הבא?
״בוודאי שיש תכניות, אנחנו יודעות כבר מה יהיה הסינגל השני ואנחנו מקוות שנספיק ושיהיה לו קליפ. זה כבר עולם אחר בשבילנו – זה לא אותו קצב כמו הופעות. אנחנו מרגישות שצריך לתת לסינגל הראשון עוד קצת זמן להתגלגל ואחר-כך נשחרר עוד אחד, מקוות ששניהם יתקבלו באהבה״

ומתי האלבום צפוי לצאת? התומכים וגם אני כבר מחכים בכיליון עיניים!
״אם לא יהיו עיכובים – ביוני, ומופעי ההשקה יערכו קרוב לתאריך הוצאת האלבום. זה מצחיק – הקלטנו אלבום ולא קלטנו שבסוף הוא מגיע לאנשים!״

לעמוד הבנדקאמפ של האחיות ג׳משיד
לעמוד הפייסבוק של האחיות ג׳משיד

COMMENTS

WORDPRESS: 2
DISQUS: 0