שלישיית חג המולד: דביר כלב על מופע ההשקה של האחים רמירז לאלבום החדש במועדון האזור

עטיפת האלבום החדש

עטיפת האלבום החדש

יש משהו כיפי בלראות על במה קבוצת אנשים שמנגנים וחיים ביחד כבר הרבה זמן. את הכימיה אי אפשר לפספס, זה נמצא שם ממש לנגד עיניך גם אם אתה לא מצליח לשים עליו את האצבע ברגע נתון. האחים רמירז מנגנים אחד עם השני כבר כעשור ומרגישים את זה מיד. הם נהנים על הבמה, נותנים את המקום אחד לשני ונשארים כדי לתמוך וללוות.
למרות שהטריו המיוחד שלהם, שמורכב מעוזי על הגיטרה, ספי על חצוצרה ושלל רעשנים וקיטקיט על התופים כבר צבר קילומטרז' של הופעות וקהל נאמן, ההופעה הרגישה אינטימית. אולי זה חלק מהתחושה שהם מעבירים כשהם על הבמה, כבר בהתחלה הקהל שעמד מקדימה התבקש להתקרב לבמה אחרי השיר הראשון. אולי העובדה שהם מתעקשים להוסיף את שם המשפחה רמירז לכל מי שהם מודים לו (הסאונדמן, המפיקה וכו') או מזמינים לבמה לשיר איתם. כך או כך הרגשתי בהופעת השקה של אלבום בכורה של להקה צעירה שעיקר הקהל מורכב מחברים שבאו לעשות כבוד ועוברי אורח מזדמנים ולא בהופעה של אחד ההרכבים הוותיקים בארץ. עד שהם מתחילים לנגן.

ההופעה היא הופעת השקה. במקרה, או שלא, היא נפלה גם על ערב חג המולד. הבמה קושטה בכמה בובות סנטה ואורות צבעוניים ו-EP שירי הכריסטמס של האחים נכנס לסט ליסט אחר כבוד עם שני ביצועים כשאחד מהם בוצע עם זמרת אורחת, לילה (רמירז). אבל לא לשם כך התכנסנו ולכן אווירת החג הייתה בעיקר של חג אלבום חדש. אני חושב שאין דרך חד משמעית לתאר את המוזיקה של הרמירזים, היא כל הזמן בתנועה. משלבת מגוון סגנונות מהאמריקנה, בלוז, פאנק רוקבילי מלא אילתורים עם מסגרת כללית, אבל כזו שנמצאת ברקע כל הזמן. המון השפעה של ג'אז מורגשת בכמעט כל קטע ומכל כלי נגינה, אימפרוביזציות קטנות בתוך מהלכים ומקצבים שגורמים לכל שיר להישמע מעולה. רוב השירים הופכים באופן טבעי לג'ימג'ום מאד מצופה וטבעי, כאילו יש כמה גרסאות לשיר ובאלבום יש רק אחת מהן.
מעבר לכמה שירים מהאלבום החדש כמו Balcony איתו פתחו, "פירלו" מהסינגלים ששוחררו ועוד כמה שהם בעצם תירוץ לג'אם כמו Higgledy Piggledy, ניגן ההרכב להיטים, בעיני הקהל שבא ל"אזור" בוודאי, משני האלבומים הקודמים, בעיקר שירים שמחים ומקפיצים שגרמו לקהל לקפץ איתם.

לארח אמנים אחרים בהופעות, גם בהופעות השקה, הפך להיות מנהג די קבוע בארצנו הקטנה. לפעמים כדי לעזור להופעה להיות נגישה יותר או להביא קהל שאולי לא היה מגיע לראות רק אותך. במקרה הזה כשהתארח גילי יאלו (רמירז) נדמה שהתרומה הדדית. גילי, סולנה של זבולון דאב סיסטם הוא פרפורמר אדיר שמביא איתו קסם לבמה ועכשיו יוצא לדרך עצמאית. הוא ביצע קאבר גרובי ל- Starman של בואי, שם בעצם התחיל והסתיים החלק המיינסטרימי של הערב, לאחר מכן ביצע את Sab Sam של טשניה יוהנס וסחף את הקהל איתו.

ההופעה הסתיימה בהדרן שלושה שירים, למרות שאין ללהקה כל כך לאן לרדת ב"אזור", השלישיה ירדה לתוך הקהל ואז חזרה כמעט מיד כדי לבצע שלושה שירים נוספים. ההופעה הסתיימה עם Set My Soul Free מהאלבום הראשון. שיר בלוזי עם אווירה אפלה, כזו שרק החצוצרה של ספי מצליחה לחדור בעדה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0