החברים של מארש דונדורמה במיקס מיוחד לקולומבוס עם השירים האהובים עליהם

מארש דונדורמה. צילום: עמית אלפונטה

מארש דונדורמה. צילום: עמית אלפונטה

למארש דונדורמה הנהדרים יש סינגל חדש (שגם הופיע אצלנו במיקס הישראלי המסכם של נובמבר) ביחד עם האחיות לוז הלא פחות נהדרות. לכבוד השקת הסינגל ביקשנו מהחברים לבחור את השירים האהובים עליהם למיקס אורח בקולומבוס.
לשמחתנו הם גם פירטו ונימקו את הבחירות, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים כאן על הספינה.
(את המיקס תמצאו בתחתית הפוסט)

נועה סגל, תופים:

אריאל זילבר – ברוש
שיר אופטימי וקסום, והמילים של אהוד מנור כל כך רגישות וחכמות בעיני. לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד – משימה לחיים.

טיגריס – R
השיר, או יותר נכון הקטע המוזיקלי השני הוא של ההרכב טיגריס, הרכב ישראלי שמנגן מוזיקה עם השפעות של מוזיקה אתיופית וממקומות אחרים באפריקה, בשילוב פופ פסיכדלי וקצת השפעות אלקטרוניות, ומנגן בו גם עודד אלוני ממארש דונדורמה. זה הרכב מעולה, והקטע הזה שנקרא R (הלחין רועי חרמון) מרגש ומקסים ולוקח אותי למקומות רחוקים שלא הייתי בהם, אבל קיימים בתוכי. כמו מעורר בי נוסטלגיה לאיזשהו עבר שלא חוויתי בעצמי.

עודד אלוני, סבר:

Mdou Moctar – Anar
להיט אוטו-טיון של הזמרגיטריסט מניז'ר. שיר על אהבה לא ממומשת שבו הוא מדבר על כך שהחלום שלו הוא להפוך לציפור קטנה ולנשק אותה בין הגבות. הכל רץ על לופ תופים שמכריח אותך להזיז את האגן.

Germano Mathias – Mundo Cao
אני חולה על סמבה ובניגוד לרוב הסמביסטים שאני אוהב שמגיעים מריו דה ז'נירו, ג'רמאנו מאט'יאס הוא דווקא פאוליסטה (מגיע מסאו פאולו). זו סמבה שונה ומושלמת שמדברת על עולם חסר סמבה שמאבד מטעמו.

Broadcast – Tears In The Typing Pool
אחת הלהקות האהובות עלי מהתיכון עד היום, בשיר מרסק במיוחד מתוך האלבום Tender Buttons. אגב' מעבר לסאונד המפורט והמלא דמיון שמאפיין את מוזיקה של ההלהקה, הם גם מצטיינים בבחירת השמות לאלבומים ולשירים שלהם.

דני לייבוביץ׳, סקסופון:

Bob Dylan – Stuck Inside a Mobile With The Memphis Blues Again
דילן נתן וממשיך לתת את הפסקול, המילים והמנגינה למסע.

Bjork – Venus As a Boy
בזכות הקסם והיופי האפל שגם 22 שנים אחרי ממשיך לשבות את ליבי כל פעם מחדש.

יעקב גורנשטיין, סקסופון:

מעולם הפופ – Stevie Wonder – As
אני זוכר טוב שעוד בילדותי בזמן שהקשבתי ל-Songs in the Key of Life זה היה השיר שתמיד, אבל תמיד, הרצתי את הקלטת אחורה והקשבתי לו שוב. משהו בו מאד נוגע בי. זה אחד השירים הבודדים באלבום העצום הזה שיש בו נגנים אחרים חוץ מסטיבי עצמו, בראשם הרבי הנקוק המנגן סולו פסנתר חשמלי מטורף. אני גם זוכר את התסכול שהרגשתי בשנים ההם כאשר חברים שלי, ללא יוצא מן הכלל, היו בטוחים שזה שיר של ג'ורג' מייקל…

מעולם הפ'אנק-ג'אז – Maceo Parker – Shake Everything You've Got
אולי זה קצת רמאות לכלול כאן שיר שאורכו כמעט 17 דקות, אבל אם יש שיר אחד שאני יודע בוודאות שהוא שינה את חיי זה חייב להיות השיר הזה. עד ששמעתי לראשונה בגיל 13 את Life on Planet Groove, האלבום שאותו פותח השיר הזה, הייתי שומע בעיקר ביטלס וג'אז מסורתי למדי, החל בלואי וכלה בקנונבול אדרלי. מהרגעים הראשונים ששמתי את הדיסק הזה בבית, 3 דקות אל תוך השיר, הפכתי בן רגע לחובב פ'אנק מושבע. זה היה השיר הזה שגרם לי לחפור רטרואקטיבית בשנים שאחרי אותו הרגע ולגלות את ג'יימס בראון, סליי ומשפחת סטון ואת פארלמנט פאנקדליק. אבל אפילו יותר מכך, נראה לי שתוך כדי הקשבה לשיר הזה הבנתי סופית שאני רוצה להיות נגן. לא סתם מוסיקאי, אלא נגן שמנגן על במה. רציתי שיהיה לי כיף כמו שלהם כיף בהקלטה הזו.

אנטון פלקו, סקסופון:

המוסיקה מדברת בעד עצמה והרבה יותר טובה מהמילים.

King Crimson – One Time

John Coltrane – Acknowledgement

John Coltrane – Wise One

אילון טושינר, סקסופון:

Led Zeppelin – Ramble On
לד זפלין היא אחת הלהקות האהובות עליי ורמבל און זה שיר שאני אוהב מאד עוד מילדות.

Joshua Redma – Molten Soul
מולטן סול של ג'ושואה רדמן מהאלבום אלסטיק, שהוא אחד האלבומים ה"עכשוויים" שאני הכי אוהב ושמאוד השפיעו עליי.

Chopin – Nocturnes

נוקטורן של שופן ב-Db. שופן הוא בהחלט המלחין האהוב עליי ואני תמיד נהנה מאד מהמלודיות שלו.

אביתר לוי, סקסופון:

Taksim Trio – Gözüm & Kulağım
מאז שהצטרפתי למארש התחלתי להיחשף יותר ויותר למוזיקת עולם (ערבית, בלקנית, אפריקאית, תורכית וכו') אם זה דרך הקטעים שאנחנו מנגנים, או באמצעות חברי הלהקה שחשפו אותי לעולמות חדשים בהרכבים אחרים שהם מנגנים ובמוזיקה לה הם מקשיבים.
דרך אוריאל ויינברגר, סקסופוניסט שניגן בעבר בהרכב, התחלתי להיחשף קצת יותר לקלרינט התורכי. הוא אף ניגן בו באלבום האחרון בקטע של נעה סגל "בין הזמנים". חפרתי קצת ומצאתי את נגן הקלרינט Hüsnü Şenlendirici והתחלתי לשמוע דברים שלו. כך הגעתי לTaksim Trio ולקטע הזה שמאוד מרגש אותי, במיוחד התקסים של נגן הקאנון Aytaç Doğan (לך תבטא את השמות האלה נכון…).

Hoodna Afrobeat Orchestra – Let Go
בלי קשר לזה שההרכב הזה מצויין ואני מאוד נהנה מהדיסק כולו, השיר הספציפי הזה תמיד מעלה לי חיוך כיוון שהוא מושמע אצלי נון סטופ באוטו בזמן פיזור הילדים בגנים (ויש שלושה כאלה…)! פקקים, עייפות של בוקר, אנשים ממהרים מסביב ואצלי באוטו שלושה קטנטנים + מבוגר שצורחים את המנגינה ואת מילות השיר בקולי קולות (כולל התנועות שהם עושים בהופעות). מן הסתם זה כיף גדול לשמוע מוזיקה של חברים מתוך מארש שנמצאים בהודנא (טושינר, טושה וגם אודי ועודד שהקליטו בדיסק אך לא נמצאים כיום בהודנא)

Pearl Jam – Alive
שיר מהעבר הרחוק, תקופת גיל ההתבגרות עוד לפני שבכלל הצלחתי לדמיין שאעסוק במוזיקה כדרך חיים. האלבום Ten ליווה אותי לא מעט, הייתי שומע אותי בקולי קולות צורח ורוקד ברחבי הבית. כיף לחזור למוזיקה הזו עכשיו. היא עדין משובחת באותה מידה אם לא יותר.

אודי רז, סוזאפון:

Hugh Masekela – U, Dwi
לפני כ-15 שנים נתקלתי בתקליט הראשון של יו מסקלה, חצוצרן דרום אפריקאי. הקטע הראשון באלבום היה U, Dwi, שמשמעות שמו היא אבעבועות, ונדבקתי באופן חמור ישר מהצליל הראשון. הצליל של מסקלה, הקצביות שלו, הלחן הנדיב שנותן עוד ועוד, המקצב שמתחתיו. אוי ואבוי. קשה לי להסביר כמה הטרק הזה לבדו השפיע עליי. הוא גם היה המצפן שהוביל אותי לשמוע עוד מוזיקה מדרום אפריקה, ומרחבי אפריקה הגדולה.

Robben Island Singers – Mevi
זה קטע יפהפה בביצוע שלישייה ווקאלית מדרום אפריקה. הם אסירים פוליטיים לשעבר ששרים יחד את השירים ששרו עם עמיתיהם בכלא ומספרים על התקופה האפלה בהיסטוריה של מדינתם. התמכרתי להרמוניה הקולית שלהם, ובעקבותיה הקמתי להקה ווקאלית משלי, "הקולות הצפים", שמבצעת גם גרסה עברית לשיר הזה, "מקום למחשבות".

שירה ז' כרמל – אל תאכילו את חיות הגן
מילים שנונות, עצובות ונוגעות. איזו עברית עשירה וממזרית! תענוג.

לואיזה סלומון, טרומבון:

אנסמבל גלעד אפרת – הנהר זורם
בחרתי בשיר של קולגה וחבר קרוב גלעד אפרת. אוהבת את הגוון המיוחד שלהם. השימוש בכלים שלהם לא רק ככלים מלודיים אלא גם מיקצביים.

דותן יוגב, תופים:

Gengbe Brass Band – Noubioto
פתאום כשאתה מנגן בבראס בנד אתה מגלה שיש עוד מאות כאלה מסביב לעולם ולכולם יש סאונד ואופי אחרים לגמרי. הסאונד שלהם ובעיקר הגישה הכל כך חופשית אבל גרובית לקצב תפסו אותי וחשפו אותי לעולם שלא הכרתי עד אז.

Nomo – Nu Tones
קלימבה חשמלית, גרוב לא מרפה של אפרוביט, אחת ההפתעות הנעימות שפגשנו בפסטיבל הג'אז במונטריאול לפני כמה שנים טובות.

ועכשיו לדבר שלשמו התכנסנו…

הופעות קרובות של מארש:
17.12 וונדרבר חיפה
19.12 אזור תל אביב
11.1 חלוץ ב"ש

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: